כמה דברים שקורים באמריקה.. וישפיעו על כל העולם

לפני כשנה כתבנו לראשונה על האתגר האנרגטי שמולו ניצבת ארה"ב נוכח הביקוש הגובר למקורות אנרגיה בשל ההתפתחויות הטכנולוגיות ובראשן הבינה המלאכותית. המחסור בחשמל בארצות הברית הולך ומתפתח לאיום אסטרטגי של ממש על הכלכלה, הטכנולוגיה והתעשייה. בעוד שבמשך עשרות שנים ארה"ב נחשבה מעצמת אנרגיה בזכות דלקים פוסיליים זולים ותשתית ייצור יציבה, כעת היא ניצבת בפני מציאות חדשה: הביקוש לחשמל צומח במהירות חסרת תקדים בשעה שההיצע מתקשה לעמוד בקצב. התופעה הזו משתרעת על פני כמעט כל מגזר, אך בראש ובראשונה על עולם הבינה המלאכותית ומרכזי הנתונים. הגורם הראשון והבולט למחסור הוא שינוי דרמטי בדפוסי הצריכה. לפי סוכנות האנרגיה האמריקאית (EIA), הביקוש לחשמל צפוי לעלות בכ-15% עד סוף העשור, קצב שגבוה פי שלושה מהממוצע בעשורים הקודמים. הגורם העיקרי לכך היא מרכזי הנתונים, שמהווים את “המנוע החשמלי” מאחורי מהפכת הבינה המלאכותית. מרכז נתונים אחד יכול לצרוך עד ג׳יגוואט אחד של חשמל, שווה ערך לצריכת אנרגיה של עיר שלמה בגודל בוסטון. ההערכות מצביעות על כך שעד 2030 מרכזי נתונים יזדקקו ל 10% עד 12% מכלל החשמל בארה"ב, לעומת פחות מ-2% בשנת 2020. זוהי עלייה בקנה מידה שהתשתית הקיימת פשוט אינה ערוכה לקלוט. הנה נתון מפלצתי נוסף, OPEN AI רוצה להקים עד 2033 מרכז נתונים שיצרוך 250 ג'יגהוואט, מה שיהפוך אותו למקור ליצירת אנרגיה השביעי בגודלו בעולם, יותר מכל צרפת או סעודיה. במקביל לביקוש, מערכת הייצור וההולכה של החשמל בארה"ב לא התחדשה בקצב מספק במשך שנים ארוכות. רשת החשמל האמריקאית מורכבת ממעל ל 3,000 מפעילים עצמאיים, שרובם מתבססים על תשתיות בנות עשרות שנים. לפי דו"ח של ה-Electric Power Research Institute,  יותר מ-70% מקווי המתח העליון במדינה נבנו לפני 1980, וחלקם אינם עומדים עוד בעומסים של ייצור וצריכה מודרניים. המשמעות המיידית היא “פקק חשמלי” רחב היקף. גם אם יוקמו תחנות כוח חדשות, הבעיה אינה רק בייצור אלא בהולכה. במצבה הנוכחי, הרשת מתקשה להעביר חשמל בין מדינות, ולכן אזורים מסוימים סובלים מעודפי חשמל, בעוד אחרים חווים מחסור חריף. לפי נתוני משרד האנרגיה האמריקאי, ההשקעות הנדרשות לשדרוג הרשת עד 2035 נאמדות בכ-2.5 טריליון דולר, אך נכון להיום הוקצו פחות מ-15% מהסכום הזה. ממשל טראמפ, שנכנס לתפקיד בתחילת 2025, הכריז על “מצב חירום אנרגטי” במטרה להאיץ את פיתוח התשתיות. ההכרזה כוללת צעדים להקלת רישוי על תחנות כוח חדשות, עידוד הפקת גז טבעי ומתן תמריצים לייצור מקומי של ציוד חשמלי. עם זאת, החשש הוא כי השפעת הצעדים תורגש רק בעוד מספר שנים. עד אז, חברות רבות נאלצות למצוא פתרונות עצמאיים: ענקיות טכנולוגיה כמו OpenAI, Meta  וGoogle  מקימות תחנות כוח פרטיות, לעיתים בהיקפים של מאות מגה־ואט, כדי לספק לעצמן אספקה רציפה. מדובר בתופעה חריגה המעידה על היעדר אמון ביכולת של הרשת הציבורית לספק יציבות. תחום האנרגיות המתחדשות, שנחשב בעבר לתקווה הגדולה לפתרון המשבר, מתקשה לספק מענה מהיר. פרויקטים רבים מעוכבים בשל מגבלות רגולציה או עלויות מימון גבוהות. ההשלכות הכלכליות של המחסור הולכות ומחריפות. מחירי החשמל הסיטונאי בארה"ב עלו בכ-30% בממוצע מאז 2021, ובאזורים מסוימים, העלייה גבוהה מ-50%. חברות תעשייה מדווחות על הפסקות ייצור ועל קושי בתכנון לטווח ארוך. לפי סקר של האיגוד האמריקאי לייצור, אחד מכל חמישה מפעלים בארה"ב ציין “חשש מהיעדר חשמל יציב” כסיכון תפעולי משמעותי.   התחזיות העדכניות מעריכות שהמחסור יימשך לפחות עד סוף העשור. עד אז, האמריקאים ייאלצו להתמודד עם תקופה שבה החשמל, משאב שנחשב בעבר מובן מאליו, הופך למצרך מוגבל שבלעדיו לא ניתן יהיה להפעיל את הכלכלה הדיגיטלית של העתיד. לפני כשנה, כאשר זיהינו את מגמת הביקוש המתגבר לחשמל, פתחנו לראשונה חשיפה לתחום. לאחרונה הגדלנו את הפוזיציה בסקטור הזה ולצד חשיפה לחברות שמפעילות תחנות כוח, הגדלנו את החשיפה לחברות שמספקות את ה"ברזלים". בנוסף, הגדלנו את החשיפה לתחום גם באמצעות אחזקה בחברות שמספקות למשל מערכות סייבר לחברות החשמל וגם לחברות מתחום האנרגיה החליפית ובעיקר אלו מתחום האנרגיה הסולרית אשר בשל היותה מקור האנרגיה שאותו ניתן להקים ולהפעיל במהירות הרבה ביותר מבין כל סוגי האנרגיה החליפית, היא זוכה לעדנה מחודשת. ---- בשבוע האחרון הודיעה אמזון שהיא מתכוונת להחליף 600 אלף עובדים ברובוטים. את אותה עבודה שעובדים אשר מקבלים שכר בעבודה, יעשו רובוטים. לא אחד, לא אלף, שש מאות אלף שהם כמחצית מכוח העבודה של החברה. המטרה היא שכ 75% מהעבודות בחברה יתבצעו באופן אוטומטי וללא מגע יד אדם. אלו חדשות מעולות לבעלי המניות של אמזון אשר ממחישות עד כמה יכולה הטכנולגיה לסייע להתייעלות של החברות. אלו כמובן חדשות ממש לא טובות לכוח העבודה ובעיקר למשרות של הצווארון הכחול אשר באופן טבעי יהיו אלו שייפגעו מהתהליכים האלו יותר מכל קבוצת עובדים אחרת. זוהי ללא ספק סוגיה חברתית משמעותית אשר תיהפך לנושא אקוטי ככל שהטכנולגיה תתקדם. ויש גם את וול סטריט שתאמינו או לא, דווקא די "מרוצה" מהתהליך הזה. שימו לב לגרף שמצורף למטה אשר מתאר את היקף המשרות הפתוחות ביחס למדד S&P 500. הגרף מדבר בעד עצמו. תהליכי ההתייעלות אשר מונעים על ידי הטכנולוגיה משפרים את הריווחיות של החברות והשוק מתגמל אותן בעלייה בשוויין. ולאחר שהתבשמנו מההשפעה של הטכנולוגיה על שוק העבודה, עולה השאלה באיזה שלב יהוו נתוני התעסוקה רכיב פחות משמעותי בהחלטות הריבית נוכח השינויים במבנה שוק העבודה. המקרה של אמזון לצד המגמות שמתוארות בגרף מצביעים על כך שבמוקדם או מאוחר, המשקל של נתוני שוק התעסוקה עתיד לתפוס מקום קטן יותר מכפי שהוא כיום בשיקוליו של הפד. ועוד משהו ממש קטן על כלכלת ארה"ב. בסוף הרבעון השלישי חצה היקף החוב הכולל של ממשלת ארה"ב את הרף של 38 טריליון דולר. ה"חגיגה" החלה ב 2008 עם פרוץ המשבר הפיננסי אשר באותה עת היקף החוב עמד על כתשעה טריליון, המשיכה במשבר הקורונה, אז החוב קפץ ל 23 טריליון דולר. כעת הוא כאמור הגיע ל 38 טריליון דולר. לכל חגיגה יש מוצאי חגיגה. נמשיך לחגוג עד שזה יגיע. ---- ועוד משהו ממש ממש קטן. ביום שישי פורסם בארה"ב מדד המחירים לצרכן לחודש ספטמבר. המדד עלה בקצב שנתי של 3% לעומת צפי לעלייה של 3.1%. העלייה הנמוכה מהצפי סיפקה "דלק" נוסף לשוק המניות מאחר והסבירות להפחתת ריבית נוספת עלתה. אלא שאם בוחנים את הנתונים לעומק מגלים שלא רק שהאינפלציה לא ירדה, היא אפילו עלתה. ליתר דיוק, קצב העלייה הואץ קלות ביחס לחודשים האחרונים, בין שאלו מחירי המוצרים או השירותים. למעשה האינפלציה הכוללת, הליבה ומחירי השירותים חזרו לעלות לרמה שמעל 3% בחישוב שנתי שהיא כידוע מעל יעד האינפלציה של הפד. בנוסף, רוב הרכיבים של האינפלציה עדיין לא ירדו לרמתם טרום הקורונה. אלא שהנתונים הללו לא ימנעו ככל הנראה מהפד להפחית את הריבית בישיבתו הקרובה בשל סיבות רבות שלא כולן קשורות לכלכלה, מה שיסייע לשוק להמשיך בדהירתו קדימה. אנחנו בעד. מאוד בעד. אבל למרות שאנחנו בעד, חשבנו שנכון גם להתעמק יותר בנתונים ופחות בכותרות העיתונים.     נכתב על ידי : עידן אזולאי, מנהל השקעות ראשי סיגמא בית השקעות  

סיגמא ניהול תיקים בע"מ ו/או חברות קשורות אליה (להלן: "קבוצת סיגמא") עוסקת בעצמה ו/או באמצעות חברות קשורות בפעילויות בשוק ההון ומשכך הינה תאגיד קשור לגופים המוסדיים ו/או למשווקים על ידם: סיגמא קרנות נאמנות בע"מ, סיגמא תכנון פיננסי סוכנות לביטוח פנסיוני (2011) בע"מ, סיגמא פרמיום בע"מ ו-קלאריטי קפיטל קיי סי פי אס בע"מ. מסמך זה, לרבות הסקירה, המידע, הנתונים, ידיעות, ניתוחים, הערכות, דעות, תחזיות, טקסט ו/או תמונות המתפרסמים בו (להלן: "המידע" או "הסקירה" לפי העניין) מסופקים כשירות לקוראים. אין בסקירה זו אלא הבעת דעה בלבד מתוך מטרת הבאת מידע כללי המתבסס על הידוע ביום פרסום הסקירה הגלוי והציבורי ו/או מקורות מידע אחרים אשר בעיני כותבי הסקירה ניתן להתייחס אליהם כאמינים אך המידע לא אומת בדרך עצמאית על ידי עורכי הסקירה ומשכך לא ניתן להיות ערבים לדיוק הפרטים שנכללו בה ו/או לשלמותה ובכלל זה לא ניתן להתחייב שבמידע לא יכללו טעויות או שגיאות ויש לראות את הדברים הכתובים באופן מתאים וכמובן בכפוף לשינויים שחלו בזמן ממועד עריכת הסקירה ובכל מקרה אינה מהווה תחליף למידע המופיע בתשקיפי ההנפקה של הנכסים הרלוונטיים ו/או בדיווחים הנוגעים אליהם מכל מין סוג שהוא. מבלי לגרוע מכלליות האמור, המידע ו/או מצב השוק ו/או האנליזות עשויים להשתנות ואין לראות במידע ו/או בסקירה כשלמים וכממצים, ובין השאר, בקשר לכל ההיבטים הנוגעים לני"ע ו/או לנכסים פיננסיים כלליים ו/או ספציפיים המוזכרים בו, במישרין ו/או בעקיפין ו/או על דרך ההפניה ואין לראות במידע המלצה או תחליף לשיקול דעתו של הקורא, או הצעה, או הזמנה לקבלת הצעות, או שיווק השקעות, בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא, לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות ו/או עסקאות כלשהן ואין לראות בה כייעוץ בדבר כדאיות ההשקעה ו/או כהצעה או כשידול, במישרין ו/או בעקיפין, ובכלל זה לעניין רכישת יחידות השתתפות של קרנות נאמנות בניהולו של מנהל הקרן מקבוצת סיגמא לרבות באמצעות התייעצות עם יועצים חיצוניים ובכלל זה יועץ השקעות מוסמך ויועץ מס. מבלי לגרוע מן האמור, ולמען הסר ספק, הנכסים המוזכרים בסקירה עשויים שלא להתאים לקורא הסקירה ומודגש שהסקירה אינה מביאה בחשבון את מטרות ההשקעה, המצב הכלכלי והצרכים הייחודיים של כל משקיע. קבוצת סיגמא אינה מחויבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים ו/או עדכונים במידע ו/או בסקירה מראש או בדיעבד. קבוצת סיגמא לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד, ישיר או נסיבתי, הנובע מהסתמכות על המידע, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי הקורא או המשתמש. קבוצת סיגמא ו/או בעלי שליטה ו/או בעלי עניין במי מהם ו/או מי מטעם כל אלה, עשויים בהתאם למגבלות החוק, עבור עצמה ו/או עבור לקוחותיה ו/או באופן אחר, להחזיק, למכור, לרכוש ו/או להתעניין מעת לעת במידע ו/או במסחר הקשור לניירות ערך ו/או לנכסים לרבות הנכסים הפיננסיים הנזכרים במסמך זה בצורה ישירה ועקיפה. כן עשויה קבוצת סיגמא להתקשר בעסקאות ו/או להעניק שירותים לחברות הנזכרות במידע או חברות הקשורות אליהן, בין במישרין ובין בעקיפין. אין לעשות שימוש בסקירה זו ללא רשות מפורשת מקבוצת סיגמא והיא אינה מיועדת אלא למי שהומצאה לו על ידי קבוצת סיגמא.

הנה בא השקט

לאחר השנתיים הקשות ביותר בתולדות המדינה אפשר להתחיל לנשום. לא באופן מלא, אבל כמעט מלא. סיום המלחמה מסיר חלק גדול מהמועקה עימה הסתובבנו במשך זמן רב ועכשיו אפשר להתחיל להביט קדימה מתוך שאיפה לחזרה לנורמליות. סיום המלחמה מביא עימו אמנם תקווה לחזרה לצמיחה גבוהה, אך במקביל ישנן גם שאלות רבות שעולות בהקשר הכלכלי. כלכלת ישראל צלחה את השנתיים האחרונות באופן מעורר כבוד שהעיד על עוצמתו של המשק. היסודות הכלכליים שניטעו בשלושת העשורים האחרונים סייעו למשק לספק את המשאבים האדירים שנדרשו כדי לעמוד באתגרים הצבאיים. עכשיו, ביום שאחרי יש לבחון כיצד הושפעה המערכת הכלכלית מהמערכה הארוכה ומה הלאה. לצד העוצמה הכלכלית המרשימה שישראל הפגינה, המשק גם שילם מחיר כבד שניכר במספר פרמטרים. כפי שניתן לראות בגרף שמצורף למטה, התוצר הנומינלי לנפש ירד ברבעון האחרון לרמה הנמוכה ביותר מאז 2022, ובניכוי האינפלציה התוצר הירידה היא ריאלית כמובן. עם פרוץ המלחמה עמד התוצר לנפש על 43,184 ש"ח ונכון לפרסום האחרון (רבעון 02/25), התוצר לנפש עומד על 41,982 ש"ח.

תוצר מקומי גולמי לנפש - נתונים מנוכי עונתיות

מימון המלחמה הצריך הגדלה משמעותית של החוב שעלה מיחס חוב – תוצר של 60% מתחילת המלחמה ל 70% כיום, כאשר הצפי הוא להתייצבות ברמה הזו בניגוד למשל לתקופה שלאחר הקורונה שבה היחס חזר תוך זמן קצר לרמה שהיתה טרום המגיפה. אבל ויש אבל גדול, המשקיעים מעריכים שהמשק יכול להתאושש במהירות. כך לפחות "טוען" שוק האג"ח. שימו לב, בשבוע שלפני המלחמה עמדה התשואה של אג"ח ממשלתי לעשר שנים על 4.2% והיום, על אף המלחמה התשואה ירדה ל 3.95%. במילים אחרות, הציפיות מאיתנו הן גבוהות מאוד. עכשיו השאלה היא כיצד ניתן לעמוד בציפיות הללו. התשובה לשאלה הזו טמונה במדיניות הכלכלית של הממשלה. ראשית, האם ישראל תשכיל לנצל לטובתה את השינויים הגיאו פוליטיים הדרמטיים בחלו במזרח התיכון? כמו למשל, הסכם עם סעודיה או אינדונזיה. מדינות שייסוד קשרים מדיניים עימן עשויים להניב פירות כלכליים אדירים. שאלה נוספת שעולה כעת קשורה לתקציב המדינה לשנה הבאה. נכון לרגע זה, לא הונחה אפילו טיוטת תקציב, ככל הנראה בשל הקושי או החשש מכך שלא ניתן יהיה להעביר את התקציב בשל אילוצים פוליטיים. השנה הבאה היא שנת בחירות ולפחות כפי שזה נראה כרגע, הממשלה תתקשה מאוד להעביר את התקציב לשנה הבאה אלא אם כן תתגבש הסכמה עם המפלגות החרדיות על חוק הגיוס. זו נקודה רגישה בציבוריות הישראלית ובניגוד לכמעט כל נושא, הרי שעל נושא הגיוס קיים קונצנזוס רחב מאוד שדורש את שיתופו המלא של הציבור החרדי במטלות הגיוס. המשמעות היא שאם לא יועבר חוק גיוס שירתום באופן שיוויוני את החרדים לצבא, הממשלה לא תצליח להעביר את התקציב, מה שיגרום להקדמת הבחירות והשהיית העברת התקציב לפחות לאמצעה של השנה הבאה. זה לא בהכרח רע ששנת 2026 תחל עם תקציב של 1/12 כל עוד זו סיטואציה זמנית., אבל ברור שהמשק זקוק בהקדם לתקציב שיעודד צמיחה. ויש גם את השאלה לגבי המדיניות המוניטרית. הירידה בסיכון הבטחוני לצד התמתנות האינפלציה (לפחות כפי שזה משתקף במדד האחרון) מעלים את הסיכוי שהריבית תופחת בנובמבר. הרמה שאליה עשויה הריבית לרדת תלויה בשני גורמים. הראשון, הריבית הריאלית. השיעור הממוצע של הריבית הריאלית בישראל עומד על כ 1.5%. יש לציין שטווח הריבית הריאלית נע בין 1%-3%. אם נניח באופן ליברלי שהריבית הריאלית תעמוד על 1.5% והאינפלציה תהיה 2.25% לערך, אזי ניתן לצפות שהריבית תרד לרמה של 3.75%. הניתוח הפשטני הזה מיועד כדי לבצע הערכה בלבד ואינו לוקח בחשבון (וגם אינו יכול) פרמטרים כמו שיעור תעסוקה או חזרה (צפויה?) לשיעורי צריכה פרטית גבוהים למשל . ויש פרמטר נוסף והוא תוואי הריבית בארה"ב. מאז הפחתת הריבית האחרונה בארה"ב, השקל התחזק מאוד, גם בזכות הציפיות לסיום המלחמה. אלא שבהינתן הפוליטיזציה המואצת של הפד, סביר להניח שהלחצים להפחתת הריבית בארה"ב יגברו, מה שכמובן ייאלץ את בנק ישראל לפעול בהתאם ככל שהשקל ימשיך להתחזק. לא פשוט בכלל. גורם נוסף אותו יש לקחת בחשבון הוא היצוא. ניתן להעריך שהיצוא של ישראל, בעיקר הביטחוני עומד לעלות בשיעורים ניכרים נוכח ההתפתחויות הטכנולוגית בתחום הזה שהואצו ב"זכות" המלחמה וגם לאור הציפיה להתמתנות החרמות (בין שאלו רשמיות ובין שהן סמויות). המוצרים האיכותיים שמייצרת התעשייה הביטחונית המקומית מגיעים במקביל לעלייה החדה בביקוש שמגיעה בעיקר ממערב אירופה (וגם מאסיה) שמוצאת את עצמה לא מוכנה מול האיומים הצבאיים כלפיה שהתגברו מאוד מצד רוסיה. העלייה ביצוא הביטחוני שמצטרפת לתעשיית ההיי טק המקומית יכולים להגביר את הלחצים להתחזקות השקל, מה שיוצר אתגר לא פשוט לבנק ישראל בהליכה על הקו העדין שבין שמירה על פער ריביות נמוך ללחצי אינפלציה מקומיים ככל שאלו יהיו. כך או כך, להערכתנו שוק האג"ח מניח הנחות אופטימיות שגם אם הן תתממשנה, מן הראוי לקחת כעת מקדם סיכון. הריצה בשוק האג"ח לאחרונה הקטינה מאוד את פוטנציאל הרווח ובהינתן מבנה העקום הנוכחי, הדרך האופטימלית להחזיק במח"מ שעולה על שנתיים היא באופן סינטטי. שורה תחתונה, לאחר שהמדינה צללה לפני שנתיים לתהום העמוקה ביותר שניתן (או לא ניתן) להעלות על הדעת, היא חזרה תוך הפגנת עוצמה אדירה. היציאה מהמשבר יצרה הזדמנויות ליצירת הסכמים ושיתופי פעולה שתרומתם לצמיחת המשק יכולים להיות חסרי תקדים. עכשיו ניתן לקוות שתתקבלנה ההחלטות הנכונות שיאפשרו למשק למצות את הפוטנציאל מההזדמנויות האלו. לאורך כל השנתיים האחרונות הפגנו אופטימיות לגבי היכולת של המשק להתמודד עם המשבר הקשה שאליו נקלעה המדינה. לשמחתנו, לא התבדינו. ואם היינו אופטימיים בשעות הקשות, אין אנו רואים סיבה להיות פחות אופטימיות כעת כשהמלחמה הסתיימה. לפיכך, אנחנו ממשיכים להחזיק בחשיפה גבוהה למשק הישראלי, בעיקר בסקטור הפיננסים על גווניו השונים. זאת לצד החברות המקומיות שמוקד פעילותן הוא בחו"ל בתחומים של שבבים, תעשייה ביטחונית ואנרגיה חליפית. ובאופן לא מפתיע, הנביא פורטיס כתב לפני זמן רב את המילים המתאימות כדי שיתארו את המצב הנוכחי הנה בא השקט - רמי פורטיס הנה בא השקט הוא בא כדי לשמור על כל הילדים שהולכים לישון עם הדובי ועם החלומות הנה בא השקט הוא בא כדי לשמור על כל הרגעים שאנחנו שוכחים שצריך לזכור עד מתי נמשיך לצעוד עם הרובה ביד ומוקפים גדרות כן, עד מתי נמשיך לחיות עם הצל המאיים ומוקפים גדרות כן, עד מתי נמשיך לצעוד עם הרובה ביד ומוקפים גדרות כן, עד מתי נמשיך לחיות עם הצל המאיים ומוקפים חומות       נכתב על ידי : עידן אזולאי, מנהל השקעות ראשי סיגמא בית השקעות  

סיגמא ניהול תיקים בע"מ ו/או חברות קשורות אליה (להלן: "קבוצת סיגמא") עוסקת בעצמה ו/או באמצעות חברות קשורות בפעילויות בשוק ההון ומשכך הינה תאגיד קשור לגופים המוסדיים ו/או למשווקים על ידם: סיגמא קרנות נאמנות בע"מ, סיגמא תכנון פיננסי סוכנות לביטוח פנסיוני (2011) בע"מ, סיגמא פרמיום בע"מ ו-קלאריטי קפיטל קיי סי פי אס בע"מ. מסמך זה, לרבות הסקירה, המידע, הנתונים, ידיעות, ניתוחים, הערכות, דעות, תחזיות, טקסט ו/או תמונות המתפרסמים בו (להלן: "המידע" או "הסקירה" לפי העניין) מסופקים כשירות לקוראים. אין בסקירה זו אלא הבעת דעה בלבד מתוך מטרת הבאת מידע כללי המתבסס על הידוע ביום פרסום הסקירה הגלוי והציבורי ו/או מקורות מידע אחרים אשר בעיני כותבי הסקירה ניתן להתייחס אליהם כאמינים אך המידע לא אומת בדרך עצמאית על ידי עורכי הסקירה ומשכך לא ניתן להיות ערבים לדיוק הפרטים שנכללו בה ו/או לשלמותה ובכלל זה לא ניתן להתחייב שבמידע לא יכללו טעויות או שגיאות ויש לראות את הדברים הכתובים באופן מתאים וכמובן בכפוף לשינויים שחלו בזמן ממועד עריכת הסקירה ובכל מקרה אינה מהווה תחליף למידע המופיע בתשקיפי ההנפקה של הנכסים הרלוונטיים ו/או בדיווחים הנוגעים אליהם מכל מין סוג שהוא. מבלי לגרוע מכלליות האמור, המידע ו/או מצב השוק ו/או האנליזות עשויים להשתנות ואין לראות במידע ו/או בסקירה כשלמים וכממצים, ובין השאר, בקשר לכל ההיבטים הנוגעים לני"ע ו/או לנכסים פיננסיים כלליים ו/או ספציפיים המוזכרים בו, במישרין ו/או בעקיפין ו/או על דרך ההפניה ואין לראות במידע המלצה או תחליף לשיקול דעתו של הקורא, או הצעה, או הזמנה לקבלת הצעות, או שיווק השקעות, בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא, לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות ו/או עסקאות כלשהן ואין לראות בה כייעוץ בדבר כדאיות ההשקעה ו/או כהצעה או כשידול, במישרין ו/או בעקיפין, ובכלל זה לעניין רכישת יחידות השתתפות של קרנות נאמנות בניהולו של מנהל הקרן מקבוצת סיגמא לרבות באמצעות התייעצות עם יועצים חיצוניים ובכלל זה יועץ השקעות מוסמך ויועץ מס. מבלי לגרוע מן האמור, ולמען הסר ספק, הנכסים המוזכרים בסקירה עשויים שלא להתאים לקורא הסקירה ומודגש שהסקירה אינה מביאה בחשבון את מטרות ההשקעה, המצב הכלכלי והצרכים הייחודיים של כל משקיע. קבוצת סיגמא אינה מחויבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים ו/או עדכונים במידע ו/או בסקירה מראש או בדיעבד. קבוצת סיגמא לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד, ישיר או נסיבתי, הנובע מהסתמכות על המידע, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי הקורא או המשתמש. קבוצת סיגמא ו/או בעלי שליטה ו/או בעלי עניין במי מהם ו/או מי מטעם כל אלה, עשויים בהתאם למגבלות החוק, עבור עצמה ו/או עבור לקוחותיה ו/או באופן אחר, להחזיק, למכור, לרכוש ו/או להתעניין מעת לעת במידע ו/או במסחר הקשור לניירות ערך ו/או לנכסים לרבות הנכסים הפיננסיים הנזכרים במסמך זה בצורה ישירה ועקיפה. כן עשויה קבוצת סיגמא להתקשר בעסקאות ו/או להעניק שירותים לחברות הנזכרות במידע או חברות הקשורות אליהן, בין במישרין ובין בעקיפין. אין לעשות שימוש בסקירה זו ללא רשות מפורשת מקבוצת סיגמא והיא אינה מיועדת אלא למי שהומצאה לו על ידי קבוצת סיגמא.

החרם כבר כאן?

לאחר שבמשך תקופה ארוכה שבה העליות בשוק הישראלי הונעו על ידי התקווה שביום שאחרי יחול שינוי אסטרטגי במעמדה של ישראל, נאלצו המשקיעים להתמודד עם המציאות ביום ראשון שעבר. בעוד שכרגיל בימי ראשון, המסחר התאפיין בפעילות מנומנמת וחיובית קלה, הגיעו נתוני סחר החוץ לחודש אוגוסט. אלו הצביעו על המשך מגמת ירידה ביצוא לצד ירידה קלה ביבוא, מה שהביא לעלייה בגרעון הסחר לתקופה שבין ינואר לאוגוסט לרמה של 90.4 מיליארד ש"ח לעומת 76.7 מיליארד בתקופה המקבילה אשתקד. אלא שהמשקיעים לא נבהלו מהעלייה בגרעון, אלא מנתוני היצוא לאירופה. יצוא הסחורות לאירופה ירד בין החודשים יוני לאוגוסט בשיעור שנתי של 15.4%בהמשך לירידה של 25.7% בשלושת החודשים שקדמו לתקופה המסוקרת. היצוא לארצות האיחוד האירופי רשם ירידה חדה אף יותר של כ 25% בשיעור שנתי בהמשך לירידה של 36.7% בין מרץ למאי. חרם? חרם סמוי? קשה לומר בשלב הזה, אולם כפי שניתן לראות בגרף במצורף, הירידה בהיקף היצוא החמירה מתחילת השנה, מה שמעלה את החשש ששיקולים פוליטיים – מדיניים קשורים למגמה הזו. אפשר להתייחס לנתונים האלו בביטול ולהניח שהם זמניים בלבד, אבל רצוי לקחת בחשבון  בעיקר נוכח הדינמיקה השלילית שהתפתחה כלפי ישראל, שהירידה מונעת בשל שיקולים מדיניים. בין שזה המצב ובין שלא, כמות האיומים על המשק הישראלי בכל מה שקשור לקשרים הכלכליים (וגם בתחומים נוספים כמובן) גברה מאוד. בעוד שהתקווה לשינוי חיובי שהתעצמה לאחר המלחמה עם אירן החלה להתפוגג לאחרונה, הרי שבמקביל, החשש מפני ההשלכות של חרמות בין שאלו גלויות ובין שאלו סמויות, גבר. לראשונה מזה זמן רב, מתחילת החודש השוק הישראלי הפגין ביצועי חסר אל מול רוב שוקי העולם. הקלישאה גורסת שהשוק צופה פני עתיד. כפי שהשוק צפה שהאירועים הדרמטיים שהחלו עם מבצע הביפרים בספטמבר שעבר והתקיפה באירן יאפשרו שינוי אסטרטגי במצבה של ישראל, כך השוק מביע עכשיו את חששו מפני ההשלכות הצפויות ככל שהמלחמה נמשכת. את העולם לא מעניין מי צודק ולמי מגיע יותר. מדינות העולם (ובעיקר מדינות המערב) שואפות להרגיע את מוקד הרעש במזרח התיכון שעל אף שמבחינה פיזית הוא קטן מאוד, אבל ההדף שהוא יוצר גורם לזעזועים ברחבי כל העולם. מאחר וקשה להעריך בנקודת הזמן הנוכחית  את היקף ההתפתחויות העתידיות והשפעותיהן, אנחנו מעדיפים כעת להמתין ולא לבצע שינויים בתיק שלנו. נדגיש שוב את מה שכתבנו כבר בעבר, השיקול הגיאוגרפי בבחירת השקעות הוא משני. היינו, גם אם חלילה המצב בישראל יחמיר, אין זה אומר שנגמרו הזדמנויות ההשקעה בשוק המקומי. המפתח הוא להחזיק בחברות שנהנות ממגמות עולמיות ומרבית פעילותן היא בחו"ל כמו חברות שבבים וטכנולוגיה, אנרגיה חליפית וחברות בטחוניות. כל שנותר לנו כעת הוא לקוות שנזכה לחדשות יותר מלבבות בזמן הקרוב.

מי ואיך ירוויחו מהבינה המלאכותית

ההשקעות העצומות בתשתיות בינה מלאכותית מצביעות על שלב חדש בהתפתחות הכלכלה הגלובלית, שלב שבו הטכנולוגיה אינה נתפסת עוד כתוספת אלא כבסיס שעליו ייבנה צמיחה עתידית. העובדה שחברות הטכנולוגיה הגדולות מקצות מאות מיליארדי דולרים בשנה להקמת חוות שרתים, מרכזי נתונים ורכישת שבבים מלמדת שהן רואות בAI  תשתית כלל־עולמית, בדומה לחשמל או לאינטרנט. במילים אחרות, הבינה המלאכותית אינה נתפסת ככלי נישתי, אלא כמרכיב הכרחי של הכלכלה הבאה. יחד עם זאת, גודל ההשקעות מעלה שאלה מרכזית: האם הכלכלה אכן מסוגלת לספוג ולקיים רמות כה גבוהות של הוצאה הונית? על פי הערכות שונות, כדי להצדיק את גודל ההשקעה יידרשו עד סוף העשור הכנסות שנתיות של כשני טריליון דולר מתחום הAI   סכום עצום שגדול מסך ההכנסות השנתיות של ענקיות הטכנולוגיה המובילות גם יחד. המשמעות היא שהמבחן האמיתי של מהפכת הבינה המלאכותית אינו טמון רק בשאלת היכולות הטכנולוגיות, אלא בעיקר בשאלה אם ניתן לבנות סביבן מודלים עסקיים בני קיימא שיניבו הכנסות יציבות וארוכות טווח.

השוואות לבועת הדוט־קום אינן מקריות. גם אז נבנו תשתיות אדירות על בסיס הערכה שהביקוש יגדל ללא גבול, אך חלק גדול מההשקעות הפכו לעודף בלתי מנוצל במשך עשור לפחות. עם זאת, ישנו הבדל מהותי: הפעם, החברות המובילות נהנות מעודפי מזומנים עצומים המאפשרים להן לספוג הפסדים זמניים ולחכות להבשלת השוק. בנוסף, השימוש בAI  נגיש כבר היום למאות מיליוני אנשים ברחבי העולם, בניגוד לאינטרנט של שנות התשעים שנדרש עבורו תהליך ארוך של פריסת תשתיות וחיבור צרכנים. מנקודת מבט כלכלית, ההשפעה הגדולה ביותר עשויה להגיע מהשינוי בשוק העבודה. אם אכן יתממשו התחזיות והבינה המלאכותית תוכל להחליף חלק ניכר מהמשרות האדמיניסטרטיביות והאנליטיות, הפוטנציאל לחיסכון בעלויות כוח אדם הוא עצום. החיסכון הזה עשוי לא רק להצדיק את ההשקעות, אלא גם לייצר האצה בצמיחה הגלובלית. עם זאת, קיימת גם סכנה של האטה בצריכה אם תהליכי התייעלות יבואו על חשבון תעסוקה רחבה. לצד זאת, יש לזכור כי קצב ההתקדמות הטכנולוגית אינו בהכרח ליניארי. הדור האחרון של מודלים גנרטיביים, כמו ChatGPT-5, נתפס יותר כהמשך מאשר כפריצת דרך. אם מגמה זו תימשך, קיים סיכון שהציפיות לא יתממשו מול מציאות של שיפורים שוליים בעלות גבוהה, מה שעלול לאכזב את המשקיעים וללחוץ על החברות להאט את קצב ההשקעות. המסקנה למשקיעים היא כפולה: בטווח הארוך AI צפוי להיות מנוע צמיחה מרכזי, אולי כזה שיכול לשנות את מבנה הכלכלה בדומה למהפכה התעשייתית. בטווח הבינוני, יתכן וקיים פער בין קצב ההשקעות לקצב המוניטיזציה, מה שמעלה את הסיכון בהשקעות ההון האדירות הללו. בסופו של דבר, השאלה אינה אם AI ישנה את העולם אלא כמה מהר וכיצד יתורגמו ההבטחות למציאות עסקית אמיתית. מאחר ואנחנו מניחים שהמציאות תשיב על השאלה הזו רק בעוד זמן רב, אנחנו נמשיך להתמקד במי שיהנה מהמשך העליה בהיקף ההשקעות בבינה המלאכותית. אלו הן החברות שמספקות את התשתיות והכלים שנדרשים כדי לפתח את הפלטפורמות של הבינה המלאכותית. אלו חברות שעוסקות בייצור שבבים או בבדיקתם, חברות סייבר, תשתיות חשמל וספקי כלים להקמה של מרכזי נתונים (Data centers).     נכתב על ידי : עידן אזולאי, מנהל השקעות ראשי סיגמא בית השקעות  

סיגמא ניהול תיקים בע"מ ו/או חברות קשורות אליה (להלן: "קבוצת סיגמא") עוסקת בעצמה ו/או באמצעות חברות קשורות בפעילויות בשוק ההון ומשכך הינה תאגיד קשור לגופים המוסדיים ו/או למשווקים על ידם: סיגמא קרנות נאמנות בע"מ, סיגמא תכנון פיננסי סוכנות לביטוח פנסיוני (2011) בע"מ, סיגמא פרמיום בע"מ ו-קלאריטי קפיטל קיי סי פי אס בע"מ. מסמך זה, לרבות הסקירה, המידע, הנתונים, ידיעות, ניתוחים, הערכות, דעות, תחזיות, טקסט ו/או תמונות המתפרסמים בו (להלן: "המידע" או "הסקירה" לפי העניין) מסופקים כשירות לקוראים. אין בסקירה זו אלא הבעת דעה בלבד מתוך מטרת הבאת מידע כללי המתבסס על הידוע ביום פרסום הסקירה הגלוי והציבורי ו/או מקורות מידע אחרים אשר בעיני כותבי הסקירה ניתן להתייחס אליהם כאמינים אך המידע לא אומת בדרך עצמאית על ידי עורכי הסקירה ומשכך לא ניתן להיות ערבים לדיוק הפרטים שנכללו בה ו/או לשלמותה ובכלל זה לא ניתן להתחייב שבמידע לא יכללו טעויות או שגיאות ויש לראות את הדברים הכתובים באופן מתאים וכמובן בכפוף לשינויים שחלו בזמן ממועד עריכת הסקירה ובכל מקרה אינה מהווה תחליף למידע המופיע בתשקיפי ההנפקה של הנכסים הרלוונטיים ו/או בדיווחים הנוגעים אליהם מכל מין סוג שהוא. מבלי לגרוע מכלליות האמור, המידע ו/או מצב השוק ו/או האנליזות עשויים להשתנות ואין לראות במידע ו/או בסקירה כשלמים וכממצים, ובין השאר, בקשר לכל ההיבטים הנוגעים לני"ע ו/או לנכסים פיננסיים כלליים ו/או ספציפיים המוזכרים בו, במישרין ו/או בעקיפין ו/או על דרך ההפניה ואין לראות במידע המלצה או תחליף לשיקול דעתו של הקורא, או הצעה, או הזמנה לקבלת הצעות, או שיווק השקעות, בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא, לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות ו/או עסקאות כלשהן ואין לראות בה כייעוץ בדבר כדאיות ההשקעה ו/או כהצעה או כשידול, במישרין ו/או בעקיפין, ובכלל זה לעניין רכישת יחידות השתתפות של קרנות נאמנות בניהולו של מנהל הקרן מקבוצת סיגמא לרבות באמצעות התייעצות עם יועצים חיצוניים ובכלל זה יועץ השקעות מוסמך ויועץ מס. מבלי לגרוע מן האמור, ולמען הסר ספק, הנכסים המוזכרים בסקירה עשויים שלא להתאים לקורא הסקירה ומודגש שהסקירה אינה מביאה בחשבון את מטרות ההשקעה, המצב הכלכלי והצרכים הייחודיים של כל משקיע. קבוצת סיגמא אינה מחויבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים ו/או עדכונים במידע ו/או בסקירה מראש או בדיעבד. קבוצת סיגמא לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד, ישיר או נסיבתי, הנובע מהסתמכות על המידע, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי הקורא או המשתמש. קבוצת סיגמא ו/או בעלי שליטה ו/או בעלי עניין במי מהם ו/או מי מטעם כל אלה, עשויים בהתאם למגבלות החוק, עבור עצמה ו/או עבור לקוחותיה ו/או באופן אחר, להחזיק, למכור, לרכוש ו/או להתעניין מעת לעת במידע ו/או במסחר הקשור לניירות ערך ו/או לנכסים לרבות הנכסים הפיננסיים הנזכרים במסמך זה בצורה ישירה ועקיפה. כן עשויה קבוצת סיגמא להתקשר בעסקאות ו/או להעניק שירותים לחברות הנזכרות במידע או חברות הקשורות אליהן, בין במישרין ובין בעקיפין. אין לעשות שימוש בסקירה זו ללא רשות מפורשת מקבוצת סיגמא והיא אינה מיועדת אלא למי שהומצאה לו על ידי קבוצת סיגמא.

העולם זז

בזמן שהמשקיעים בעולם עסוקים בתחזיות על כיוונה של הריבית, יעדי אינפלציה ושאר אירועים שוטפים, העולם חווה שינויים טקטוניים. שינויים אלו אמנם זוכים לבולטות בכותרות, אולם לעיתים דומה שמדד מחירים מסויים או דו"ח כספי של חברה גדולה זוכים לתשומת לב רבה יותר מהתזוזות הגיאו פוליטיות. מוקדי הכוח בעולם מתעצבים מחדש, כשברקע עולות מתיחויות בין מעצמות ותמורות בסדר העולמי. בפסגת ארגון שנגחאי (SCO) שנערכה לפני כמה ימים ובה השתתפו סין, רוסיה והודו חלה התקרבות חסרת תקדים בין המשתתפות. נשיא סין שי ג’ינפינג קרא בכנס ל"סדר ביטחוני וכלכלי חדש" המיטיב עם ה”דרום הגלובלי”, מה שמתפרש כמסר ישיר נגד הגמוניית ארה”ב. שלושת מנהיגי המדינות אף הצטלמו צועדים יד ביד, כסמל לסולידריות שלהם מול הלחץ האמריקאי. המתיחות בין וושינגטון לניו דלהי תחת ממשל טראמפ תרמה לחיבוק הזה. טראמפ הטיל מכסי ענק של 50% על ייבוא מהודו (25% מתוכם כעונש על רכישת נפט מרוסיה), מהלך חסר תקדים המאיים על יחסי הסחר בין ארה"ב לאחת משותפות הסחר החשובות שלה. צעד זה דחף את הודו לקרב אל רוסיה ואף לסין, עד כדי שפל חסר תקדים באמון בין הודו לארה"ב. עבור סין ורוסיה, שיתוף הפעולה ההדוק הפך לציר מרכזי: פוטין שיבח בפסגה את ה“SCO” כחלופה ל”מודלים היורו-אטלנטיים”, עם מעבר לסליקה במטבעות לאומיים וחזון לבנק פיתוח חדש, מה שמהווה חלק ממאמץ לעקוף את הדולר ואת כוח הסנקציות האמריקאיות. מהלכים אלה ממחישים רצון משותף של בייג’ינג, מוסקבה וניו דלהי לקדם סדר עולמי רב-קוטבי, במיוחד לנוכח מדיניות הסחר התוקפנית של טראמפ, שלדברי שי רק הגבירה אצלן את הדחף לשתף פעולה. במקביל להתלכדות המעצמות באסיה, רוסיה ממשיכה לערער את היציבות בגבול נאט"ו באירופה. אירוע חסר תקדים אירע בשבוע שעבר כאשר מל”טי תקיפה רוסים חדרו למרחב האווירי של פולין ויורטו בירי על ידי פולין בסיוע מטוסי קרב של בעלות בריתה, מה שהוביל לחשש כבד מהסלמה ישירה בין רוסיה לנאט"ו. ניסיונות ההתגרות של מוסקבה, מפלישה לאוקראינה ועד לשליחת כטב"מים לשמי פולין, מדגישים את המאמץ הרוסי לערער את לכידות המערב. התוצאה היא מתיחות מוגברת בגבול המזרחי של אירופה, ודאגה גוברת במדינות הבלטיות ובפולין מהסלמות נוספות. העולם צועד לכיוון סדר עולמי חדש. מצד אחד גוש מערבי בהובלת ארה"ב ובעלות בריתה בנאט״ו, ומנגד גוש בהובלת סין ורוסיה עם תמיכת מעצמות אזוריות כמו הודו. שחיקת ההשפעה האמריקאית והתחזקות מעמד ה"דרום הגלובלי" מביאות לשינויים בכללי המשחק, מארגונים חלופיים כמו BRICS ו-SCO המגבירים פעילות, ועד ניסיונות להציב מנגנונים פיננסיים עצמאיים שיצמצמו תלות בדולר. מבחינה כלכלית, המתחים והמלחמות האזוריות יוצרים אי-ודאות שמטלטלת את השווקים. הסלמת הסיכונים הגיאופוליטיים תורמת לאינפלציה גלובלית גבוהה מהרגיל ולתנודתיות בשוקי ההון. באירופה, לדוגמה, המשבר באוקראינה והנתק מרוסיה חוללו זעזועי אנרגיה, צמצום אספקת הגז הרוסי העלה מחירים ופגע בתעשיות עתירות אנרגיה. במקביל, רוסיה כיוונה את יצוא הנפט שלה מזרחה לסין והודו (הקונות העיקריות של נפט רוסי כיום), ובכך שימרה הכנסות וצברה השפעה כלכלית אצל מעצמות מתפתחות. ריי דליו, מייסד קרן הגידור הגדולה בעולם, ברידג’ווטר, מתריע כבר מזה זמן רב כי אנו בעיצומו של שינוי מחזורי גדול בסדר העולמי, תהליך המזכיר תקופות סוערות בהיסטוריה כמו שנות ה-30 של המאה ה-20. דליו מצביע על כך שמדדי אי-היציבות הגלובליים שוברים שיאים ובמקביל, בתוך ארה"ב ובחלק הולך וגדל של מדינות המערב עצמה גואים הקיטובים הפוליטיים והחברתיים. שילוב של מתחים פנימיים וחיצוניים מעמיד את הסדר האמריקאי ואת ההגמוניה שלה תחת איום. דליו מדגיש שארה"ב עדיין הכלכלה הגדולה והחזקה בעולם, אך נחלשת בהדרגה, בעוד סין עם צמיחה מהירה, תעשייה וטכנולוגיה מתפתחות וצבא גדל  סוגרת פערים. לפי דליו, העולם כבר נכנס למצב של “התגוששות מעצמות”, בו העלייה החדה בעימותים, בין אם במלחמות פרוקסי כמו אוקראינה ועזה או במתיחות ישירה סביב טייוואן ופולין, מאותתת על מאבק על סדר עולמי חדש. זו מציאות המאופיינת גם בהצטברות חובות שיא בכל הכלכלות הגדולות מאז מלחמת העולם השנייה, מה שעלול להגביל את יכולת המדינות להגיב למשברים. צרפת, למשל חווה אי יציבות פוליטית לאחר שבשלוש השנים האחרונות התחלפה שם הממשלה חמש פעמים (!!!) לאחר שאף אחת מהן לא הצליחה ליישם מדיניות פיסקלית מרסנת בעקבות עלייה ברמת החוב לשיעור יחס חוב – תוצר של 115%, הרמה הגבוהה ביותר בעת המודרנית. כתבנו לא מעט על הנושא של העלייה החדה ברמת החוב בעיקר בעולם המערבי. מדברים על זה הרבה אבל פועלים מעט, הן בקרב הממשלות והן בשווקים. נתוני הגרעון של ארה"ב לחודש אוגוסט שפורסמו ביום שישי ממחישים היטב את החשיבות של הנושא. התקבולים של ממשלת ארה"ב עמדו בחודש אוגוסט על 344 מיליארד דולר בעוד שההוצאות על 689 מיליארד דולר, מה שיצר גרעון של 345 מיליארד דולר, אחד הגבוהים אי פעם. מתוך הגרף שמצורף למטה ניתן לראות שני דברים בולטים. הראשון שתשלומי הריבית היו סעיף ההוצאה השלישי בגובהו (93 מ') אחרי ההוצאה לבריאות וביטוח לאומי. במקביל, היקף המכסים שנגבו הוא כ 30 מיליארד דולר שהם כ 4.3% מההוצאה הממשלתית. בשפה פשוטה, קיים יחס הפוך בין ה"רעש" שמייצרת מדיניות המכסים לעומת ההשפעה האמיתית שלה על הגרעון. עם זאת, אין ספק שמדיניות הסחר של טראמפ משפיעה מאוד על יחסי הסחר בעולם. הניסיון לקבוע כללי סחר בינלאומי הם חלק מאותה מגמה של שינוי מבני גלובלי, הפעם מצידה של ארה"ב. בתמונה המורכבת הזו, ישנם מגזרים ותעשיות שירוויחו מהשינויים ואחרים שייפגעו. תהליכי ההתנתקות והמתיחות הבינלאומית כבר הביאו להאצה בהוצאות הביטחון ברחבי העולם, ובמיוחד באירופה: בעקבות המלחמה באוקראינה, נאט"ו עדכנה את יעדיה התקציביים ופתחו עידן חדש של התחמשות. יעד ה-2% תוצר לביטחון הפך מינימום, ומדינות אירופה שואפות להגיע ל-3%-4% תוצר לשנה עבור צבאותיה. ההתחמשות הזו יוצרת הזדמנויות כלכליות אדירות לתעשיות הביטחוניות שנהנות מביקושים חסרי תקדים. תחומי הסייבר והטכנולוגיות הצבאיות המתקדמות זוכים לתקציבי עתק כחלק מהפקת לקחי המלחמות המודרניות. במקביל, צורכי האנרגיה הגדלים והשאיפה ל"היגמל" מהגז והנפט הרוסי, תומכים בתעשיית האנרגיה המתחדשת בעיקר באירופה שמשקיעה בענף הזה סכומי עתק בהאצת מתקני רוח ושמש מתוך שאיפה לחוסן אנרגטי. במקביל, האמריקאים מסבסדים ייצור שבבים וטכנולוגיה מקומית כדי להפחית תלות בסין. התהליכים הללו מיטיבים עם תעשיות חדשנות מקומיות, אך פוגעים בענקים גלובליים שהסתמכו על סחר חופשי, מה שגורם למשל לענקיות הטכנולוגיה האמריקאיות לאבד גישה לשוק הסיני ולחפש בשווקים חלופיים. דווקא בתוך הטלטלה הגלובלית, ישראל מוצאת הזדמנויות למנף את כישוריה ויתרונותיה היחסיים. ההתחמשות המערבית מול רוסיה הביאה לעסקאות ענק לתעשיות הביטחון הישראליות: גרמניה למשל חתמה על רכש סוללות "חץ 3" בהיקף כמעט 4 מיליארד אירו,  כחלק מהתעצמותה נגד איום טילי רוסיה. עסקה זו, הממומנת מקרן חירום שהקצתה גרמניה לאחר הפלישה לאוקראינה, מדגימה כיצד משבר הביטחון האירופי מתורגם לרווח ישראלי. בנוסף, ישראל נהנתה מעלייה בדרישה לטכנולוגיותיה הצבאיות (כטב"מים, מערכות הגנה אווירית, סייבר התקפי) מצד מדינות המבקשות להתחמש לנוכח איומי איראן, שלוחות רוסיה ואף סין. גם מבחינה אנרגטית ישראל הרוויחה: מצוקת הגז של אירופה עקב הסנקציות על מוסקבה האיצה פיתוח תשתיות יצוא במזרח הים התיכון. הגז הישראלי, שבעבר יועד רובו לשוק המקומי ולשכנותיה, הפך למבוקש ומשמש כגורם בעל חשיבות אסטרטגית רבה בעיקר ביחסים עם ירדן ומצרים. בסיכומו של עניין, המערכת הגלובלית מציגה שילוב של מתחים גיאופוליטיים, חובות ציבוריים גבוהים ואינפלציה מבנית. ההתחזקות של הציר סין־רוסיה־הודו, בצד מדיניות מכסים אגרסיבית של ארה"ב, מזרזת מעבר לעולם רב־קוטבי שבו הסחר מתפצל לגושים יריבים. לכך מצטרפים מהלכים צבאיים כמו חדירת כטב"מים רוסיים לשמי פולין, שמחדדים את הסיכון להסלמה אזורית שתגלוש לעימות רחב. במקביל, החוב הציבורי חוצה שיאים היסטוריים: ארה"ב מתקרבת ל־130% חוב־תוצר, אירופה ויפן לא הרחק מאחור. המשמעות היא גידול בצורך בגיוסי חוב, שמייצר לחץ מתמשך לעליית תשואות. המשקיע שאומר ש"החוב עולה כבר הרבה זמן ולא קרה כלום", מוזמן לשאול את עצמו כיצד דווקא עכשיו מחיר הזהב זינק?

מה קרה שלאחר שנים רבות שבהן מחיר הזהב לא זז, לפתע הוא הופך להיות אחד מאפיקי ההשקעה הטובים ביותר בשווקים? האם יתכן שזה קורה בגלל שהמשקיעים אוגרים נכס (שאינו מניב) כדי לשמר את ערך הכסף לכל צרה שתבוא? ואולי זה קורה בגלל שסין וחברותיה לגוש דוחפות לשינוי במערכת העברת הכספים העולמית ולכן היא מצטיידת בזהב על חשבון אחזקה באגרות החוב של ארה"ב? זאת לאחר שהיא הקטינה את חלקה בשוק האג"ח האמריקאי בשנים האחרונות בחצי. התמונה הכוללת היא של עולם שבו חוסר הוודאות הפך לנורמה ומהווה אלמנט קבוע במכלול השיקולים בניהול ההשקעות. זה מחייב אותנו להתמקד בסקטורים שייהנו מהתהפוכות הללו כמו שבבים, אנרגיה חליפית ותעשייה בטחונית לצד הקטנת סיכון בתיק האג"ח הן בחלק הקונצרני (שבו המרווחים נמצאים כיום בשפל) והן בממשלתי שבו התשואות בטווחים הארוכים אינן מפצות על הסיכון.     נכתב על ידי : עידן אזולאי, מנהל השקעות ראשי סיגמא בית השקעות  

סיגמא ניהול תיקים בע"מ ו/או חברות קשורות אליה (להלן: "קבוצת סיגמא") עוסקת בעצמה ו/או באמצעות חברות קשורות בפעילויות בשוק ההון ומשכך הינה תאגיד קשור לגופים המוסדיים ו/או למשווקים על ידם: סיגמא קרנות נאמנות בע"מ, סיגמא תכנון פיננסי סוכנות לביטוח פנסיוני (2011) בע"מ, סיגמא פרמיום בע"מ ו-קלאריטי קפיטל קיי סי פי אס בע"מ. מסמך זה, לרבות הסקירה, המידע, הנתונים, ידיעות, ניתוחים, הערכות, דעות, תחזיות, טקסט ו/או תמונות המתפרסמים בו (להלן: "המידע" או "הסקירה" לפי העניין) מסופקים כשירות לקוראים. אין בסקירה זו אלא הבעת דעה בלבד מתוך מטרת הבאת מידע כללי המתבסס על הידוע ביום פרסום הסקירה הגלוי והציבורי ו/או מקורות מידע אחרים אשר בעיני כותבי הסקירה ניתן להתייחס אליהם כאמינים אך המידע לא אומת בדרך עצמאית על ידי עורכי הסקירה ומשכך לא ניתן להיות ערבים לדיוק הפרטים שנכללו בה ו/או לשלמותה ובכלל זה לא ניתן להתחייב שבמידע לא יכללו טעויות או שגיאות ויש לראות את הדברים הכתובים באופן מתאים וכמובן בכפוף לשינויים שחלו בזמן ממועד עריכת הסקירה ובכל מקרה אינה מהווה תחליף למידע המופיע בתשקיפי ההנפקה של הנכסים הרלוונטיים ו/או בדיווחים הנוגעים אליהם מכל מין סוג שהוא. מבלי לגרוע מכלליות האמור, המידע ו/או מצב השוק ו/או האנליזות עשויים להשתנות ואין לראות במידע ו/או בסקירה כשלמים וכממצים, ובין השאר, בקשר לכל ההיבטים הנוגעים לני"ע ו/או לנכסים פיננסיים כלליים ו/או ספציפיים המוזכרים בו, במישרין ו/או בעקיפין ו/או על דרך ההפניה ואין לראות במידע המלצה או תחליף לשיקול דעתו של הקורא, או הצעה, או הזמנה לקבלת הצעות, או שיווק השקעות, בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא, לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות ו/או עסקאות כלשהן ואין לראות בה כייעוץ בדבר כדאיות ההשקעה ו/או כהצעה או כשידול, במישרין ו/או בעקיפין, ובכלל זה לעניין רכישת יחידות השתתפות של קרנות נאמנות בניהולו של מנהל הקרן מקבוצת סיגמא לרבות באמצעות התייעצות עם יועצים חיצוניים ובכלל זה יועץ השקעות מוסמך ויועץ מס. מבלי לגרוע מן האמור, ולמען הסר ספק, הנכסים המוזכרים בסקירה עשויים שלא להתאים לקורא הסקירה ומודגש שהסקירה אינה מביאה בחשבון את מטרות ההשקעה, המצב הכלכלי והצרכים הייחודיים של כל משקיע. קבוצת סיגמא אינה מחויבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים ו/או עדכונים במידע ו/או בסקירה מראש או בדיעבד. קבוצת סיגמא לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד, ישיר או נסיבתי, הנובע מהסתמכות על המידע, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי הקורא או המשתמש. קבוצת סיגמא ו/או בעלי שליטה ו/או בעלי עניין במי מהם ו/או מי מטעם כל אלה, עשויים בהתאם למגבלות החוק, עבור עצמה ו/או עבור לקוחותיה ו/או באופן אחר, להחזיק, למכור, לרכוש ו/או להתעניין מעת לעת במידע ו/או במסחר הקשור לניירות ערך ו/או לנכסים לרבות הנכסים הפיננסיים הנזכרים במסמך זה בצורה ישירה ועקיפה. כן עשויה קבוצת סיגמא להתקשר בעסקאות ו/או להעניק שירותים לחברות הנזכרות במידע או חברות הקשורות אליהן, בין במישרין ובין בעקיפין. אין לעשות שימוש בסקירה זו ללא רשות מפורשת מקבוצת סיגמא והיא אינה מיועדת אלא למי שהומצאה לו על ידי קבוצת סיגמא.