בנק ישראל מוריד את הריבית וגם את הציפיות

לאחר כמעט שנתיים, בנק ישראל הוריד בשבוע שעבר את הריבית ברבע אחוז ל 4.25%. הריבית אמנם הופחתה, אך ה"מוסיקה" שהתלוותה להודעת הריבית היתה פחות "חגיגית". הודעת הריבית היתה אחת ה"משעממות" והאנמיות שבנק ישראל פרסם. היא כללה כרגיל תיאור של המצב המקרו כלכלי המקומי והגלובלי, אולם בניגוד לעבר, ההתייחסות להשפעה של המצב הביטחוני, האינפלציה ותקציב המדינה היו לקוניים למדי בניגוד להודעות קודמות בהם בנק ישראל השפיע תחזיות ו/או אזהרות יותר ברורות. למעשה, בנק ישראל אמור להיות די מרוצה מהמצב שנוצר מאחר והאינפלציה חזרה לתוך יעד המחירים והוא מצפה, בדומה לחזאים שהיא תתייצב בסביבת מרכז היעד. מאחר והמנדט המרכזי של הבנק הוא לשמור על יציבות המחירים ולצד העובדה שהמלחמה הסתיימה, הרי ניתן היה לצפות שבנק ישראל יביע הערכה יונית יותר לגבי התוואי של הריבית בהמשך.   בעוד שההודעה לא כללה התייחסות ברורה לגבי כיוונה של הריבית, בראיונות שערך הנגיד וכמה מבכירי הבנק לעיתונות, הובעה עמדה ניצית למדי אשר המוטו שלה היה "אל תצפו להמשך הפחתות". כל זה מעלה את התמיהה מדוע בנק ישראל בחר דווקא באירוע של הפחתת הריבית הראשונה להישמע כה ניצי בעוד שהנתונים היבשים דווקא תומכים בגישה יונית יותר. התשובה היא שבנק ישראל מוטרד ואולי אפילו קצת מודאג. הבנק המרכזי צופה בתהליך של עיצוב תקציב המדינה לשנה הבאה וגם הוא מתקשה לראות כיצד המציאות מתיישרת עם התחזית. הוא אינו מבין כיצד יתכן שהתחזית המרכזית של האוצר צופה גרעון של 3.2% בעוד התחזית שלו גבוהה מלמעלה מאחוז שלם מזו של האוצר. במקביל, מתפרסמות הצעות תמוהות למדי בלשון המעטה כמו למשל סבסוד משכנתאות על ידי המדינה שמעלות את החשש שכלכלת הבחירות כבר כאן. בשבוע שעבר הופיע הכלכלן הראשי באוצר, שמואל אברמזון בכנס כלכלי ובו הוא הביע דעה ברורה על כך שיש לתת העדפה להפחתה של החוב הלאומי על פני מתן הטבות מס. אברמזון ציין עוד שהוא מעדיף שהתקבולים שיגיעו ממכירת WIZ צריכים לשמש לכך. האמירה הזו כוללת שני אלמנטים בעייתיים. הראשון, מדוע תקבולי המס שצפויים להגיע בזכות אקזיט שהינו אירוע חד פעמי משמשים כרכיב משמעותי בבנייה של התקציב, שלא לומר שעדיין לא ברור מה יהיה גובה התקבולים שיגיעו מהעיסקה. בנוסף, כנראה שגם הכלכלן הראשי באוצר מכיר בכך שההעדפה שניתנת בתקציב לטובת שימור הטבות מס על חשבון הפחתת חוב היא בעייתית שעלולה ליצור בעיה מבנית לטווח ארוך. בנק ישראל צופה מהצד וממתין לראות כיצד ייראה תקציב 2026, אם בכלל יעבור. בנוסף לזה ועל אף הפסקות האש, העימותים בגבולות גברו בעת האחרונה, מה שכמובן מחזק את דרישתה של מערכת הביטחון לתקציבים נוספים. הריבית ירדה בשבוע שעבר בשל העובדה שרמת הסיכון של המשק ירדה. אבל היא לא תרד כל עוד הערפל סביב התקציב והמצב הביטחוני לא יתפוגג באופן כזה שניתן יהיה לזהות את כיוונם של התהליכים. הנימה הניצית של הנגיד ובכירי בנק ישראל בראיונות שהעניקו בשבוע שעבר לאחר הודעת הריבית, נובעת מכך שלמרות שרמת הסיכון במשק ירדה, רמת אי הוודאות בשלל תחומים היא עדיין גבוהה למדי. לעומת זאת, העקום די אופטימי ומניח חזרה לשגרה. נקווה שכך יקרה. אבל ישנה הסתברות לא מבוטלת שהחזרה לשגרה טרום המלחמה לא תהיה מהירה כפי שהשוק צופה. שורה תחתונה, אנחנו לא רואים פוטנציאל לרווחי הון בהחזקת מח"מ ארוך, בוודאי שלא בטווח שבין שנה לשמונה שנים שבו העקום שטוח לחלוטין. ההעדפה שלנו היא עדיין החזקה באמצעות מח"מ סינטטי, שפוטנציאל הרווח גם בו הוא לא גדול במיוחד, אבל יחסי הסיכון – סיכוי הם סבירים ביחס להחזקה ישירה במח"מ הבינוני. נסתפק במועט.

---

בעוד שעיני רוב המשקיעים נשואות בעת האחרונה לעבר ההייפ הגובר של הבינה המלאכותית והעלויות של הקמת מרכזי הנתונים, ה"אקשן" האמיתי קורה דווקא בגזרת המקרו בארה"ב. בשבוע שעבר התפרסמו נתוני ההכנסות וההוצאות של הממשלה ואלו לא נשאו בשורה של הקלה. הנתונים משקפים תהליך מבני של חוסר איזון בין ההתחייבויות הממשלתיות ליכולת המימון שלהן, כפי שבא לידי ביטוי בזינוק של 2.1 טריליון דולר בחוב הלאומי בתקופה קצרה של כארבעה חודשים, שהביא אותו לשיא של 38.3 טריליון דולר .כן, כן, תוספת חוב של 2.1 טריליון דולר בארבעה חודשים. הר של חוב. בעוד שטראמפ מתגאה מאוד בגבייה המסיבית של המכסים שהוא הטיל, הרי התמונה הכוללת נראית בעייתית למדי. באוקטובר 2025 נרשם גירעון של 284 מיליארד דולר שהוא הגבוה ביותר שנרשם לחודש אוקטובר אי פעם, ועוקף אף את שיאי ההוצאה שנרשמו בתקופת ההתמודדות עם משבר הקורונה ב-2020. הממשלה גבתה 404 מיליארד דולר מול הוצאות של 689 מיליארד דולר שהושפעו במידה רבה מהעלייה בעלויות הריבית. הגורם המאיץ ביותר בתהליך זה הוא הפיכת תשלומי הריבית לחלק מרכזי מהתקציב, והעובדה ש 24 סנט מכל דולר של מסים שנגבים מופנה כיום ישירות לתשלום ריבית על החוב, הופכת את הריבית לגורם פיסקלי משמעותי ביותר שיוצר מעגל קסמים של חוב, ריבית גבוהה יותר ועלייה בצורך להגברה של היקף ההנפקות. עבור הפד, המשמעות היא שהמאמץ לרסן את האינפלציה הופך קשה הרבה יותר, מכיוון שהמדיניות הפיסקלית מנוגדת למדיניות המוניטרית, מה שתומך בתחזית של ריביות גבוהות לזמן ארוך יותר בשני קצוות העקום. אלא שהנסיונות האגרסיביים של הממשל להתערב במדיניות המוניטרית מעלים את החשש שההחלטות שתתקבלנה בעתיד לא תהיינה מבוססות באופן בלעדי על שיקולים כלכליים. המירוץ לראשות הפד מחשיד באופן מיידי כל אחד מחברי הפד שמתבטא לטובת מדיניות מוניטרית מרחיבה. האם האמירה נאמרה בגלל שזו באמת דעתו של אותו נציג או שמא הדעה הזו מושפעת מהניסיון כדי להגדיל את סיכוייו לשמור על כסאו בפד. סיטואציה לא בריאה בכלל, בוודאי שלא נוכח האתגרים הפיסקליים מולם ניצבת ארה"ב. הדיון על החוב האמריקאי ועל הסיכונים שהוא טומן לכלכלה האמריקאית והגלובלית נמשך כבר זמן רב. יתכן והסיטואציה הזו תימשך בעתיד הקרוב או הרחוק. אלא שככל שהיא תימשך מבלי שתטופל, כך יגדל הסיכון. הפנטזיה של הממשל הנוכחי להציב נגיד שנושא בדעות שתואמות את התפיסה האולטרא יונית של הממשל, מגדילות עוד יותר את הסיכון. בינתיים אנחנו נהנים מהמירוץ הטכנולוגי שמזין את העליות בשוק המניות. לצד זה, נמשיך לפקוח עין על מה שמתרחש בשוק האג"ח.   נכתב על ידי : עידן אזולאי, מנהל השקעות ראשי סיגמא בית השקעות  

סיגמא ניהול תיקים בע"מ ו/או חברות קשורות אליה (להלן: "קבוצת סיגמא") עוסקת בעצמה ו/או באמצעות חברות קשורות בפעילויות בשוק ההון ומשכך הינה תאגיד קשור לגופים המוסדיים ו/או למשווקים על ידם: סיגמא קרנות נאמנות בע"מ, סיגמא תכנון פיננסי סוכנות לביטוח פנסיוני (2011) בע"מ, סיגמא פרמיום בע"מ ו-קלאריטי קפיטל קיי סי פי אס בע"מ. מסמך זה, לרבות הסקירה, המידע, הנתונים, ידיעות, ניתוחים, הערכות, דעות, תחזיות, טקסט ו/או תמונות המתפרסמים בו (להלן: "המידע" או "הסקירה" לפי העניין) מסופקים כשירות לקוראים. אין בסקירה זו אלא הבעת דעה בלבד מתוך מטרת הבאת מידע כללי המתבסס על הידוע ביום פרסום הסקירה הגלוי והציבורי ו/או מקורות מידע אחרים אשר בעיני כותבי הסקירה ניתן להתייחס אליהם כאמינים אך המידע לא אומת בדרך עצמאית על ידי עורכי הסקירה ומשכך לא ניתן להיות ערבים לדיוק הפרטים שנכללו בה ו/או לשלמותה ובכלל זה לא ניתן להתחייב שבמידע לא יכללו טעויות או שגיאות ויש לראות את הדברים הכתובים באופן מתאים וכמובן בכפוף לשינויים שחלו בזמן ממועד עריכת הסקירה ובכל מקרה אינה מהווה תחליף למידע המופיע בתשקיפי ההנפקה של הנכסים הרלוונטיים ו/או בדיווחים הנוגעים אליהם מכל מין סוג שהוא. מבלי לגרוע מכלליות האמור, המידע ו/או מצב השוק ו/או האנליזות עשויים להשתנות ואין לראות במידע ו/או בסקירה כשלמים וכממצים, ובין השאר, בקשר לכל ההיבטים הנוגעים לני"ע ו/או לנכסים פיננסיים כלליים ו/או ספציפיים המוזכרים בו, במישרין ו/או בעקיפין ו/או על דרך ההפניה ואין לראות במידע המלצה או תחליף לשיקול דעתו של הקורא, או הצעה, או הזמנה לקבלת הצעות, או שיווק השקעות, בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא, לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות ו/או עסקאות כלשהן ואין לראות בה כייעוץ בדבר כדאיות ההשקעה ו/או כהצעה או כשידול, במישרין ו/או בעקיפין, ובכלל זה לעניין רכישת יחידות השתתפות של קרנות נאמנות בניהולו של מנהל הקרן מקבוצת סיגמא לרבות באמצעות התייעצות עם יועצים חיצוניים ובכלל זה יועץ השקעות מוסמך ויועץ מס. מבלי לגרוע מן האמור, ולמען הסר ספק, הנכסים המוזכרים בסקירה עשויים שלא להתאים לקורא הסקירה ומודגש שהסקירה אינה מביאה בחשבון את מטרות ההשקעה, המצב הכלכלי והצרכים הייחודיים של כל משקיע. קבוצת סיגמא אינה מחויבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים ו/או עדכונים במידע ו/או בסקירה מראש או בדיעבד. קבוצת סיגמא לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד, ישיר או נסיבתי, הנובע מהסתמכות על המידע, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי הקורא או המשתמש. קבוצת סיגמא ו/או בעלי שליטה ו/או בעלי עניין במי מהם ו/או מי מטעם כל אלה, עשויים בהתאם למגבלות החוק, עבור עצמה ו/או עבור לקוחותיה ו/או באופן אחר, להחזיק, למכור, לרכוש ו/או להתעניין מעת לעת במידע ו/או במסחר הקשור לניירות ערך ו/או לנכסים לרבות הנכסים הפיננסיים הנזכרים במסמך זה בצורה ישירה ועקיפה. כן עשויה קבוצת סיגמא להתקשר בעסקאות ו/או להעניק שירותים לחברות הנזכרות במידע או חברות הקשורות אליהן, בין במישרין ובין בעקיפין. אין לעשות שימוש בסקירה זו ללא רשות מפורשת מקבוצת סיגמא והיא אינה מיועדת אלא למי שהומצאה לו על ידי קבוצת סיגמא.

גוליברים טכנולוגיים

ככל שעובר הזמן, שוק הבינה המלאכותית נראה פחות כמו תחרות בין חברות טכנולוגיה ויותר כמו ליגה מצומצמת של מעצמות טכנולוגיות הפועלות בקנה מידה כמעט מדינתי. שיתופי הפעולה בין חברות הענק בענף בהיקפים של עשרות ומאות מיליארדי דולרים יוצרות מבנה שוק שבו רק גופים עצומים מסוגלים לממן ולהקים את תשתיות הAI  הנדרשות שכוללות חוות שרתים, רשתות, חשמל, צוותי מחקר ותוכנה. ברגע שמספר מצומצם של שחקנים חולקים ביניהם הון, נתונים ותשתיות, מתהווה סוג של מעגל סגור שיוצר אקוסיסטם שבו אותם גופים גם בונים את הפלטפורמות וגם נהנים מרוב הערך הכלכלי שהן מייצרות.  במקביל להתפתחות של הטכנולוגיה המהפכנית החדשה עולות שתי שאלות מרכזיות. הראשונה, עד כמה הבינה המלאכותית משפיעה ותשפיע על חיינו. השאלה השנייה נוגעת לתמחור הנוכחי של החברות שציפיות הצמיחה מהן נשענות באופן רב על התפתחותה של הטכנולוגיה. הגרף שמצורף למטה אשר שנערך על ידי חברת ramp אשר עוקבת אחרי המגמות בתחום של בינה מלאכותית מתאר את שיעור העסקים אשר משלמים עבור שימוש בפטפורמות של AI לפי פילוח עסקי. האמירה "The trend is your friend" נראית רלוונטית מאוד בהקשר הזה. התפתחות הטכנולוגיה מגביה את הנגישות אליה וחלק הולך וגדל של העסקים נחשף אליה ומאמץ אותה. השאלה המרכזית היא האם ההשקעות העצומות ב AI באמת מייצרות תשואה ראויה, ובשלב זה הנתונים מרמזים שכן. למרות שענקיות הענן התחייבו להשקעות עתק של עשרות ואף מאות מיליארדי דולרים בתשתיות GPU, התשואה על ההון שלהן נשארה ברוב המקרים דו־ספרתית, בטווח של כ-15%–20%. אחד המנועים לכך הוא המעבר ממחשוב מסורתי למחשוב מואץ, שמעלה את היעילות של מערכות פרסום, מנועי המלצה ותשתיות דיגיטליות, גם אם בטווח הקצר נוצר “כיס אוויר” מסוים בתשואות בגלל גלי השקעות חדשים בדורות שבבים כמו Blackwell, בעלות שנתית מצטברת של עשרות מיליארדי דולרים. בסופו של דבר, הערך הכלכלי המשמעותי אמור להגיע מהשלב שבו המודלים כבר רצים באופן שוטף על פני בסיס של מיליוני משתמשים ואלפי לקוחות ארגוניים, כך שכל מיליארדי וטריליוני פעולות חישוב מתורגמים להכנסות ולשיפור ניכר ברווחיות ספקיות התשתית. הדוחות הכספיים  שלNVIDIA   שפורסמו בשבוע שעבר יכולים "להרגיע" את המשקיעים לפחות בשלב הזה. החברה דיווחה על הכנסות רבעוניות של כ-57 מיליארד דולר, צמיחה של כ-62% לעומת השנה שעברה, כאשר הכנסות מגזר הדאטה סנטר, ליבת מהפכת הבינה המלאכותית זינקו ב 66% והגיעו לכ-51.2 מיליארד דולר. אלו מספרים שמאפיינים חברות סטארט אפ בתחילת דרכן ולא את..החברה הכי גדולה בהיסטוריה בעלת שווי בלתי נתפס של למעלה מ 5 טריליון דולר. במקביל דיווחה החברה על שולי רווח גולמי  של כ 70%, רמת רווחיות שמאפיינת בדרך-כלל מונופולים ולא חברה בתחום תחרותי. הנתונים יוצאי הדופן האלו של אנבידיה, כמו גם של חברותיה למירוץ הטכנולוגי הזה הופכים אותן לחברות "בלתי שבירות". היינו, גדולות מכדי ליפול. בדיוק כפי שדיברו בעבר הלא רחוק על הבנקים הגדולים. אלא שלהבדיל מהבנקים הגדולים שנאלצו להתמודד עם רגולציה נוקשה לאחר המשבר הפיננסי של 2008, חברות הטכנולוגיה הן אלו שקובעות את הכללים. אם ירצו, התפתחות הטכנולוגיה תואץ. ואם לא, בעצם למה שהן לא ירצו? אפילו הטלת מגבלה על מכירת שבבים לסין לא הצליחה למנוע מאנבידיה להציג מספרים פנומנליים כל כך. באופן לא מפתיע, ביום שישי האחרון, הממשל הודיע שהוא שוקל הקלה על מכירת שבבים לסין. לצד כל זה, המספרים המרשימים לא מוחקים את הסיכונים. ריכוזיות הולכת וגדלה של ההכנסות במספר קטן של לקוחות ענן, שילוב בין השקעות הון ישירות בחברות AI לבין מכירת שבבים לאותן חברות, והסתמכות על המשך גל השקעות קפיטליות חסר תקדים, יוצרים תחושת “כלכלת מעגל סגור” שיכולה להיעצר אם התשואה העסקית על פרויקטיAI   תתברר כנמוכה מן הצפוי. הציפיות הגבוהות מהחברות גם הביאו אותן, ובעיקר את הקטנות והבינוניות שבהן, למחירים גבוהים מאוד. המשקיעים מראים לאחרונה עצבנות רבה בהינתן התמחור הנדיב והעובדה שישנה עדיין רמת אי ודאות לא מבוטלת לגבי מי יתבררו כמנצחים הגדולים בהמשך המירוץ הטכנולוגי הזה. בשבועיים האחרונים היינו עדים לירידות חדות מאוד במניותיהן של כמה מהחברות שנראה היה שהן יצליחו לזכות בנתח גדול בנישה ספציפית של הטכנולגיה החדשה, בין אם זה חברות שמספקות מערכות קירור לדאטה סנטרים או מערכות בדיקה לשבבים. זה השלב שבו התמחורים "מתיישרים" עם המציאות. כמיטב הקלישאה, גודל הסיכוי כגודל הסיכון. כאשר מחברים בין התמונה האסטרטגית של שיתופי הפעולה בין ענקיות הטכנולוגיה, בחינת יחסי הסיכון-סיכוי של המניות של ענף הטכנולגיה והביצועים הכספיים המרשימים של מגזר ה AI כולו, מתקבלת מסקנה מורכבת אך קוהרנטית: המערכת מתכנסת סביב קומץ שחקנים עצומים, "גוליברים", שיישארו המנצחים הגדולים של מהפכת הבינה המלאכותית, לצד מספר מוגבל של חברות קטנות ומתמחות שייהנו מצמיחה בנישות מסוימות. אבל רוב ההון, הכישרון והתשואה ימשיכו להתרכז בידי הענקיות. למי שנמצא מחוץ למעגל הזה כמעט שאין דרך ליהנות מהערך שנוצר. למי שבתוכו, הדילמה איננה אם להשתתף במשחק, אלא כיצד לנהל ולנטר את הסיכון בעולם שבו גם ההזדמנויות וגם הסיכונים נובעים מאותו ריכוז כוח טכנולוגי ופיננסי.  עולם שבו הבינה המלאכותית עדיין בראשית דרכה, אבל כבר מזמן איננה ניסוי צדדי, אלא ליבת המערכת הכלכלית החדשה. לפני מספר ימים ימים פרסם ממשל טראמפ תוכנית בת 28 נקודות לסיום המלחמה בין אוקראינה לרוסיה. בתמצות, הרעיון המרכזי בתוכנית אומר שרוסיה תשמור את השטחים אותם כבשה ובתמורה אוקראינה תזכה לערבויות ביטחוניות (עדיין לא ברור מהן כוללות) והשקעה בהיקף של 100 מיליארד דולר בהובלת ארה"ב שברובה תגיע מכספים רוסיים שהוקפאו. לא מפתיע שעם פרסום התוכנית, הועלו באמצעי התקשורת השונים קווי הדימיון בין ההסכם הזה להסכם מינכן שנחתם לפי פרוץ מלחמת העולם השנייה שבו נענתה דרישתו של היטלר לסיפוח של חבל הסודטים שעד אז היה תחת ריבונותה של צ'כוסלובקיה. הסכם מינכן נחתם בחסות בריטניה (צ'מברליין הזכור לרע) ומבלי שנכחו בועידה נציגים מצ'כוסלובקיה. כולנו יודעים כיצד זה הסתיים. בנוסף, טראמפ הציב אולטימטום לאוקראינה שבו היא נדרשת להסכים לתוכנית עד ליום חמישי הקרוב. התוכנית העלתה מאוד את חששותיהן של מדינות אירופה בהקשר של הסיכון שהוא טומן להם מצד רוסיה. לא רק שרוסיה שפלשה לאוקראינה זוכה לשמור על השטחים שכבשה, אלא שבנוסף, המשמעות של ההסכם היא שארה"ב מסירה מעליה כל אחריות ביטחונית באירופה. טראמפ רוצה לרכז את מירב המאמצים הצבאיים והכלכליים בעימות עם סין ועל כן הוא שואף ל"כבות את המדורות" שמפריעות לו לצורך זה, בין אם אלו בעזה או בין אם הן ברוסיה. ההסכם מעלה במידה רבה את הלחץ באירופה. האירופאים חוששים שאם פוטין יזכה לשמור על השטחים אותם כבש, מה ימנע ממנו לעשות את אותו הדבר עם פינלנד, אסטוניה או בלארוס עימן יש לרוסיה גבול? הרמטכ"ל הצרפתי אמר בשבוע שעבר בתגובה להסכם המתגבש את המשפט הזה:  “You have to accept to lose children and we have to accept sacrifices and suffer economically”. הגרסה הצרפתית ל"דם, יזע ודמעות" של צ'רצ'יל. מרוץ החימוש של אירופה שהחל בפברואר 2022 עם פלישת רוסיה לאוקראינה יועצם במידה רבה בשנים הקרובות. אירופה מוצאת את עצמה בנחיתות צבאית מול צבא שהמנהיג שלו מוכן להקריב כמה חיילים שיידרשו וכמה זמן שייקח, כדי לממש את השאיפות הטריטוריאליות שלו. על המענה לכך כתבנו לא אחת בשנים האחרונות ולמי שפספס אותו נחזור עליו שוב. זהו תור הזהב של החברות הביטחוניות. לא שיפור של התוצאות, לא מגמה קצרה או בינונית, אלא תור הזהב שלהן. לא סייקל, סופר סייקל. סופר סופר סייקל. כן, עד כדי כך. מלחמות הן דבר רע ואכזר והלוואי ולא היו קורות. אבל הן קורות ובאופן ציני יש את אלו שמרוויחים מהן. לכן, אנחנו נמשיך להחזיק בחברות בסקטור הזה הרבה מעבר למשקלן במדדים. תודיעו לנו כשהשלום העולמי יפרוץ.   נכתב על ידי : עידן אזולאי, מנהל השקעות ראשי סיגמא בית השקעות  

סיגמא ניהול תיקים בע"מ ו/או חברות קשורות אליה (להלן: "קבוצת סיגמא") עוסקת בעצמה ו/או באמצעות חברות קשורות בפעילויות בשוק ההון ומשכך הינה תאגיד קשור לגופים המוסדיים ו/או למשווקים על ידם: סיגמא קרנות נאמנות בע"מ, סיגמא תכנון פיננסי סוכנות לביטוח פנסיוני (2011) בע"מ, סיגמא פרמיום בע"מ ו-קלאריטי קפיטל קיי סי פי אס בע"מ. מסמך זה, לרבות הסקירה, המידע, הנתונים, ידיעות, ניתוחים, הערכות, דעות, תחזיות, טקסט ו/או תמונות המתפרסמים בו (להלן: "המידע" או "הסקירה" לפי העניין) מסופקים כשירות לקוראים. אין בסקירה זו אלא הבעת דעה בלבד מתוך מטרת הבאת מידע כללי המתבסס על הידוע ביום פרסום הסקירה הגלוי והציבורי ו/או מקורות מידע אחרים אשר בעיני כותבי הסקירה ניתן להתייחס אליהם כאמינים אך המידע לא אומת בדרך עצמאית על ידי עורכי הסקירה ומשכך לא ניתן להיות ערבים לדיוק הפרטים שנכללו בה ו/או לשלמותה ובכלל זה לא ניתן להתחייב שבמידע לא יכללו טעויות או שגיאות ויש לראות את הדברים הכתובים באופן מתאים וכמובן בכפוף לשינויים שחלו בזמן ממועד עריכת הסקירה ובכל מקרה אינה מהווה תחליף למידע המופיע בתשקיפי ההנפקה של הנכסים הרלוונטיים ו/או בדיווחים הנוגעים אליהם מכל מין סוג שהוא. מבלי לגרוע מכלליות האמור, המידע ו/או מצב השוק ו/או האנליזות עשויים להשתנות ואין לראות במידע ו/או בסקירה כשלמים וכממצים, ובין השאר, בקשר לכל ההיבטים הנוגעים לני"ע ו/או לנכסים פיננסיים כלליים ו/או ספציפיים המוזכרים בו, במישרין ו/או בעקיפין ו/או על דרך ההפניה ואין לראות במידע המלצה או תחליף לשיקול דעתו של הקורא, או הצעה, או הזמנה לקבלת הצעות, או שיווק השקעות, בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא, לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות ו/או עסקאות כלשהן ואין לראות בה כייעוץ בדבר כדאיות ההשקעה ו/או כהצעה או כשידול, במישרין ו/או בעקיפין, ובכלל זה לעניין רכישת יחידות השתתפות של קרנות נאמנות בניהולו של מנהל הקרן מקבוצת סיגמא לרבות באמצעות התייעצות עם יועצים חיצוניים ובכלל זה יועץ השקעות מוסמך ויועץ מס. מבלי לגרוע מן האמור, ולמען הסר ספק, הנכסים המוזכרים בסקירה עשויים שלא להתאים לקורא הסקירה ומודגש שהסקירה אינה מביאה בחשבון את מטרות ההשקעה, המצב הכלכלי והצרכים הייחודיים של כל משקיע. קבוצת סיגמא אינה מחויבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים ו/או עדכונים במידע ו/או בסקירה מראש או בדיעבד. קבוצת סיגמא לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד, ישיר או נסיבתי, הנובע מהסתמכות על המידע, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי הקורא או המשתמש. קבוצת סיגמא ו/או בעלי שליטה ו/או בעלי עניין במי מהם ו/או מי מטעם כל אלה, עשויים בהתאם למגבלות החוק, עבור עצמה ו/או עבור לקוחותיה ו/או באופן אחר, להחזיק, למכור, לרכוש ו/או להתעניין מעת לעת במידע ו/או במסחר הקשור לניירות ערך ו/או לנכסים לרבות הנכסים הפיננסיים הנזכרים במסמך זה בצורה ישירה ועקיפה. כן עשויה קבוצת סיגמא להתקשר בעסקאות ו/או להעניק שירותים לחברות הנזכרות במידע או חברות הקשורות אליהן, בין במישרין ובין בעקיפין. אין לעשות שימוש בסקירה זו ללא רשות מפורשת מקבוצת סיגמא והיא אינה מיועדת אלא למי שהומצאה לו על ידי קבוצת סיגמא.

החשיבות העליונה של  "הברזלים" בתחום הבינה המלאכותית

ההתפתחות של הבינה המלאכותית נתפסת בדרך כלל כסיפור של מודלים, שבבים וענן, אבל מתחת לכל זה נמצאת שכבה מאוד פיזית, סחורות תעשייתיות כמו נחושת ואלומיניום. המתכות האלה משמשות למעשה כעורקים של מרכזי הנתונים. נחושת היא עמוד השדרה החשמלי של כלכלת ה AI. היא נמצאת בכל מקום בשרשרת, מחיווט על הלוח בתוך השרת, דרך כבלי מתח נמוך וגבוה בתוך מרכזי הנתונים ועד לכבלי הולכה, לוחות מתח ושנאים שמוליכים את החשמל. גם בתוך השבבים עצמם, בתהליכי ייצור מתקדמים, נחושת משמשת כמוליך פנימי במקום אלומיניום, כדי להוריד התנגדות ולאפשר צפיפות טרנזיסטורים גבוהה יותר, תנאי בסיסי להמשך גידול בהספק החישוב המוקצה למודלי  AI. כשמוסיפים לכך את החשמול של התחבורה והמעבר לאנרגיות מתחדשות, מתקבלת תמונה של עלייה בביקוש המבני לנחושת, הרבה מעבר למחזור עסקים "רגיל". אלומיניום ממלא תפקיד משלים, פחות בחשמל עצמו ויותר בבנייה ובקירור. שלדות שרתים, ארונות, גופי קירור, מחליפי חום ותעלות אוויר ונוזלים מבוססים במידה רבה על אלומיניום, בזכות יחס חוזק-משקל טוב ויכולת פיזור חום. ברמה המאקרו-תשתיתית, הוא נוכח גם במגדלי קווי מתח, בכבלים עיליים, בפרופילים של בנייה של מרכזי נתונים ובקווי ייצור של רכיבים. כשבונים היום מרכז נתונים חדש, האלומיניום “מתחבא” כמעט בכל רכיב מבני או תרמי. לכן הביקוש לנחושת ואלומיניום מקבל דחיפה סימולטנית משלושה מקורות: מהפכת הבינה המלאכותית, המעבר לאנרגיה נקייה והחשמול. כולם זקוקים לאותן טונות של מתכת. התוצאה היא שוק שבו הביקוש גדל על בסיס מבני, בעוד ההיצע מוגבל יותר על ידי קצב פתיחת מכרות, השקעות בזיקוק, מגבלות רגולטוריות והקפדה גוברת על ESG. כפי שניתן לראות בגרף שמצורף למעלה, הביקוש הגובר לסחורות התעשייתיות (במקרה הזה, נחושת ואלומיניום) בא לידי ביטוי גם במחיריהם בחודשים האחרונים. מחיר הנחושת בעולם עלה בלמעלה מ 10% בשלושת החודשים האחרונים וב 24% מתחילת השנה, קרוב מאוד לרמות שיא היסטוריות. העלייה במחירי האלומיניום אמנם מתונה יותר מזו של הנחושת, אבל הכיוון דומה. הגידול בביקושים מגיע גם מתחומים “קלאסיים” כמו רכב ובנייה וגם מתוספת הקיבולת במרכזי נתונים ותשתיות אנרגיה. בעוד שמחירי האלומיניום בעולם עולים, הרי שבארה״ב הם עולים אף יותר בשל הטלת המכסים על היבוא מקנדה שהיא ספקית האלומיניום הגדולה לארה"ב כך שמחיר הקנייה בפועל לצרכן האמריקאי גבוה משמעותית ממחיר האלומיניום שנסחר בבורסות הסחורות. בדומה לשינויים משמעותיים שמתרחשים כעת בעולם, הן במישור הגיאו פוליטי והן במישור הכלכלי, זהו להערכתנו שינוי נוסף שעתיד ללוות אותנו לזמן רב. הביקוש לסחורות תעשייתיות עולה בגלל ארבעה כוחות: חשמול ואנרגיה ירוקה, צמיחה בתשתיות ובתיעוש, בום בתשתיות דיגיטליות ובינה מלאכותית והשאיפה של מדינות וחברות לבנות שרשראות אספקה יציבות וקרובות יותר. זהו שוק תנודתי אשר מושפע ממספר רב של גורמים. כל זה מחזק את הערכתנו שהמגמה בשנים הקרובות היא כלפי מעלה ובמיוחד במתכות שנמצאות “בלב” מהפכת האנרגיה והדיגיטל.

מה מזיז את שוק הקרקעות?

מדד מחירי הדירות לחודש אוקטובר שמתפרסם ביחד עם מדד המחירים לצרכן הראה שמגמת ירידת מחירי הדירות נמשכה גם בין אוגוסט לספטמבר ומסתכמת בירידה של כ 5.5% מתחילת השנה. השינויים בשוק הדיור מקיפים לא רק את הדיור, אלא גם את הבסיס שלהם, הקרקעות. הגרף שמצורף למטה ולקוח מתוך סקירת הנדל"ן האחרונה של האוצר שהתפרסמה בשבוע שעבר מתארת את ההיקף הכספי של מכירת קרקעות קבלניות מול מספר הדירות החדשות הנמכרות בשוק החופשי. הגרף ממחיש עד כמה שני העולמות הללו מתנתקים זה מזה בשנים האחרונות. מצד אחד, תנודתיות חריפה בקצב מכירת הדירות עם שיאים ב 2021, ירידה חדה מ-2022, התאוששות זמנית ב-2024 וצניחה מחודשת ב-2025. מנגד, רמת מכירת קרקעות שנשארת גבוהה ויציבה יחסית, גם כאשר המכירות לציבור נעצרות. רגע אחרי שנה שבה נמכרו 38 אלף דירות חדשות ובטרם התחיל רצף העלאות הריבית, קבלנים גדולים החלו למכור קרקעות באופן אגרסיבי. בצד של הרוכשים עמדו קבלנים קטנים ובינוניים אשר המשיכו באותה עת להצטייד בקרקעות, מתוך הנחה שהביקושים יימשכו והריבית תישאר ברמתה האפסית. ב 2024 עוד נרשמה קפיצה מחודשת במכירות הדירות, בעיקר הודות לקמפיינים אגרסיביים של מימון מטעם הקבלנים. אולם כאשר הריבית "מיאנה" לרדת והמצב הביטחוני היה קשה ומורכב, מכירות הדירות נעצרו בחריקת בלמים בתחילת 2025. כאן הגרף הופך מעניין במיוחד, בעוד הגרף שמתאר את היקף הדירות שנמכרו מצביע על ירידה חדה, הגרף של מכירת הקרקעות כמעט ולא זז וההיקף הכספי נשאר גבוה. המשמעות היא שקבלנים שנקלעו למצוקת תזרים, על רקע השפל במכירות והקשחת האשראי, נאלצים לממש קרקעות כדי לשרת את החוב ולהקטין חשיפה. מולם ניצבים קבלנים גדולים או גופים עם גישה להון זול שמזהים את ההזדמנות ורוכשים קרקעות במחירים נמוכים. תהליך קלאסי שמוכר לנו משוק ההון שבו הסבלני ממתין לרגע שבו המציאות תחזיר את השפיות לשוק על חשבון מי שחשב ש"מחירי הדירות לא יכולים לרדת". כאשר מוסיפים לכך את ההקשר המאקרו כלכלי שמשתקף שמאופיינת בסביבת ריבית גבוהה, מערכת בנקאית זהירה יותר בהעמדת אשראי ליזמות והאטה כללית בשוק העסקאות, מתקבל ענף שבו השוק הקמעונאי נמצא במצב של המתנה. כפי שכתבנו לאחרונה, האופטימיות במניותיהן של חברות הבנייה למגורים הייתה מוגזמת ובראייה לאחור נראה שהיא נבעה יותר מתוך תקווה שבזכות ההקלה במצב הביטחוני ואולי גם ירידה בריבית, יחול השינוי. מדד המחירים לצרכן של חודש אוקטובר הראה ששכר הדירה המשיך לעלות בקצב גבוה, כאשר בחודש הרביעי ברציפות החוזים המתחדשים עלו בשיעור חד של למעלה מ 5%. המשמעות היא שציבור הקונים מעדיף השכרה על פני רכישה מהסיבה הפשוטה שהמחירים עדיין יקרים. הוסיפו לזה את מלאי הדירות שמעפיל מידי חודש לשיאים חדשים והרי לכם מתכון להמשך מגמה של ירידת מחירים ולחץ על מדד המחירים לצרכן, לפחות מצד שכר הדירה.   נכתב על ידי : עידן אזולאי, מנהל השקעות ראשי סיגמא בית השקעות  

סיגמא ניהול תיקים בע"מ ו/או חברות קשורות אליה (להלן: "קבוצת סיגמא") עוסקת בעצמה ו/או באמצעות חברות קשורות בפעילויות בשוק ההון ומשכך הינה תאגיד קשור לגופים המוסדיים ו/או למשווקים על ידם: סיגמא קרנות נאמנות בע"מ, סיגמא תכנון פיננסי סוכנות לביטוח פנסיוני (2011) בע"מ, סיגמא פרמיום בע"מ ו-קלאריטי קפיטל קיי סי פי אס בע"מ. מסמך זה, לרבות הסקירה, המידע, הנתונים, ידיעות, ניתוחים, הערכות, דעות, תחזיות, טקסט ו/או תמונות המתפרסמים בו (להלן: "המידע" או "הסקירה" לפי העניין) מסופקים כשירות לקוראים. אין בסקירה זו אלא הבעת דעה בלבד מתוך מטרת הבאת מידע כללי המתבסס על הידוע ביום פרסום הסקירה הגלוי והציבורי ו/או מקורות מידע אחרים אשר בעיני כותבי הסקירה ניתן להתייחס אליהם כאמינים אך המידע לא אומת בדרך עצמאית על ידי עורכי הסקירה ומשכך לא ניתן להיות ערבים לדיוק הפרטים שנכללו בה ו/או לשלמותה ובכלל זה לא ניתן להתחייב שבמידע לא יכללו טעויות או שגיאות ויש לראות את הדברים הכתובים באופן מתאים וכמובן בכפוף לשינויים שחלו בזמן ממועד עריכת הסקירה ובכל מקרה אינה מהווה תחליף למידע המופיע בתשקיפי ההנפקה של הנכסים הרלוונטיים ו/או בדיווחים הנוגעים אליהם מכל מין סוג שהוא. מבלי לגרוע מכלליות האמור, המידע ו/או מצב השוק ו/או האנליזות עשויים להשתנות ואין לראות במידע ו/או בסקירה כשלמים וכממצים, ובין השאר, בקשר לכל ההיבטים הנוגעים לני"ע ו/או לנכסים פיננסיים כלליים ו/או ספציפיים המוזכרים בו, במישרין ו/או בעקיפין ו/או על דרך ההפניה ואין לראות במידע המלצה או תחליף לשיקול דעתו של הקורא, או הצעה, או הזמנה לקבלת הצעות, או שיווק השקעות, בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא, לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות ו/או עסקאות כלשהן ואין לראות בה כייעוץ בדבר כדאיות ההשקעה ו/או כהצעה או כשידול, במישרין ו/או בעקיפין, ובכלל זה לעניין רכישת יחידות השתתפות של קרנות נאמנות בניהולו של מנהל הקרן מקבוצת סיגמא לרבות באמצעות התייעצות עם יועצים חיצוניים ובכלל זה יועץ השקעות מוסמך ויועץ מס. מבלי לגרוע מן האמור, ולמען הסר ספק, הנכסים המוזכרים בסקירה עשויים שלא להתאים לקורא הסקירה ומודגש שהסקירה אינה מביאה בחשבון את מטרות ההשקעה, המצב הכלכלי והצרכים הייחודיים של כל משקיע. קבוצת סיגמא אינה מחויבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים ו/או עדכונים במידע ו/או בסקירה מראש או בדיעבד. קבוצת סיגמא לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד, ישיר או נסיבתי, הנובע מהסתמכות על המידע, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי הקורא או המשתמש. קבוצת סיגמא ו/או בעלי שליטה ו/או בעלי עניין במי מהם ו/או מי מטעם כל אלה, עשויים בהתאם למגבלות החוק, עבור עצמה ו/או עבור לקוחותיה ו/או באופן אחר, להחזיק, למכור, לרכוש ו/או להתעניין מעת לעת במידע ו/או במסחר הקשור לניירות ערך ו/או לנכסים לרבות הנכסים הפיננסיים הנזכרים במסמך זה בצורה ישירה ועקיפה. כן עשויה קבוצת סיגמא להתקשר בעסקאות ו/או להעניק שירותים לחברות הנזכרות במידע או חברות הקשורות אליהן, בין במישרין ובין בעקיפין. אין לעשות שימוש בסקירה זו ללא רשות מפורשת מקבוצת סיגמא והיא אינה מיועדת אלא למי שהומצאה לו על ידי קבוצת סיגמא.

בועה? מהפיכה!!!

לפני שבועיים העלינו לראשונה את הנושא של ההשפעה של יישום הבינה המלאכותית על שוק העבודה. העלינו את הנושא הזה הייתה בשל הגל המפתיע של הודעות הפיטורים לאחרונה של כמה מהחברות הגדולות בעולם וזאת למרות שהחברות דיווחו על צמיחה מרשימה ברווחיהן. מה שקרה השבוע רק חיזק את דעתנו ששוק התעסוקה חווה שינויים טקטוניים, כאלו שעומדים להשפיע באופן מהותי ביותר על מגוון רחב של נושאים בכלכלה הגלובלית. ראשית, קצת היסטוריה. בשנת 2007 הפכה חברת Hewlett-Packard לראשונה בעולם שחצתה את רף מאה המיליארד דולר בהכנסות שנתיות עם 172 אלף עובדים. שנה לאחר מכן הצטרפה IBM למועדון, אך עם כמעט 400 אלף עובדים. באותה תקופה הקשר בין הכנסות לבין מספר העובדים היה כמעט ישיר: יותר פעילות, יותר אנשים. אלא שבעשור האחרון נפרם הקשר הזה במהירות. העולם צופה כיום בתהליך עמוק של "הניתוק הגדול" בין עבודה להון, מציאות שבה חברות מצליחות לצמוח בקצב חסר תקדים כמעט בלי להגדיל את כוח האדם שלהן. אפל הייתה הראשונה לזהות את השינוי. היא הגיעה להכנסות של מאה מיליארד דולר כבר ב-2011 עם 60 אלף עובדים בלבד, שליש מהיקף כוח האדם של IBM כשחצתה את אותו רף. את המאה הבאה (מיליארד דולר) הוסיפה אפל עם פחות ממחצית ממספר העובדים הדרוש, והמאות שלאחר מכן נוספו כמעט ללא שינוי בכוח האדם. גוגל, שבזמנו נזקקה ל-76 אלף עובדים כדי להגיע להכנסות של מאה מיליארד, נדרשה לתוספת של כ-11 אלף בלבד בדרך ל 400 מיליארד. מיקרוסופט, שבעבר נחשבה לחברה עתירת משאבי אנוש, הוסיפה רק 7,000 עובדים כדי להגיע להכנסות של 300 מיליארד דולר. גם מטא, שתגיע בקרוב ל-200 מיליארד דולר, נדרשה לשליש בלבד ממספר העובדים שהובילו אותה למאה הראשונה. אפילו אמזון, שתדמיתה נשענה שנים על מאות אלפי עובדים במחסנים ובשירות לקוחות, משנה כיוון. אחרי גיוס יתר בתקופת הקורונה, מנכ"ל החברה אנדי ג’סי כבר הצהיר שהשימוש בבינה מלאכותית יקטין בהדרגה את מספר העובדים הנדרש. לדבריו, חלק מהתפקידים ייעלמו, אחרים ייווצרו, אך בסך הכול כוח האדם יצטמצם.   השלכות התהליך אינן רק כלכליות אלא גם חברתיות. הוא מעורר שאלות עמוקות על תפקידו של האדם בכלכלה שבה המכונות מייצרות את רוב הערך. ייתכן שהתשובה אינה טמונה רק בחלוקה מחודשת של העושר, אלא בהגדרה מחדש של העבודה עצמה מיצירה פיזית או אדמיניסטרטיבית ליצירה רעיונית, ערכית או יצירתית. כך או כך, העולם כבר נכנס לעידן שבו הצמיחה אינה תוצאה של עוד עובדים, אלא של עוד קוד. זהו עידן שבו הפריון מזנק, אך הקשר בין עבודה לשכר, בין מאמץ לצמיחה, הולך וקטן. בשלב מסוים, גם מקבלי ההחלטות ובעיקר הבנקים המרכזיים יכירו בכך שהמשקל שיש לתת לגורם התעסוקה במכלול השיקולים שלהם בבואם לקבל החלטות ולקבוע מדיניות, קטן. לצד זה עולות שאלות לגבי הכדאיות הכלכלית של בינה מלאכותית והאם לא נוצרת בועה חדשה. המונח "בועה" נשמע באופן תכוף יותר ויותר והחשש מפני ירידה חדה במניותיהן של החברות שקשורות לתחום עלה. כפי שקורה בכל טרנד חדש, שלא לומר מהפיכה תעשייתית, גם בזו הנוכחית ניתן לזהות חברות שרוכבות על הגל ומניותיהן עולות בחוזקה בשל התחזית (התקווה?) שהן תזכינה לנתח משמעותי מהשינוי הצפוי ורווחיהן יזנקו. אין בכלל ספק שכך יקרה לחלקן, בדומה לרוב ענקיות הטכנולוגיה הנוכחיות שעד לפני כשני עשורים היו גם הן חברות צעירות ומבטיחות. באופן טבעי, אלו שלא יעמדו בציפיות יקרסו או ייעלמו לחלוטין. בתור משקיעים, עלינו לנהל את הסיכון שלנו. היינו, החלק המהותי של תיק המניות צריך להיות מורכב בעיקר מהחברות הגדולות (MAG7) שבזכות גודלן הן מסוגלות להמשיך ולהתייעל ובכך לשפר את מרווחי הרווח שלהן. במקביל, ה"כיסים העמוקים" להן מאפשרים להן לבצע את ההשקעות שנדרשות כדי לפתח ולקדם את הטכנולוגיה. בשולי התיק אחזקה בחברות שתוצאותיהן מעידות על כך שהן כבר נהנות ממגמת הצמיחה. רבות מדובר לאחרונה על כך שמניות הטכנולוגיה יקרות לצד השוואות לתקופת ה"דוט קום". ההשוואה בעינינו אינה נכונה. לא מפני שמחירי החברות אינו יקר, אלא מאחר והחברות שמובילות את התפתחות הטכנולוגיה כעת הן חברות ענק שמציגות שיעורי צמיחה בלתי נתפשים על אף גודלן. המחיר יקר? כן. האם יש סיכוי לתיקון? בוודאי שכן. האם זה אומר שצריך להקטין? לא. מהסיבה הפשוטה שגם הקטנה מוצלחת של הפוזיציה כעת אינה מבטיחה חזרה בעיתוי האופטימלי. בקיצור, מי שלא יכול לשאת את החום, שלא ייכנס למטבח. אנחנו נמשיך להחזיק במניות הטכנולוגיה הגדולות והן תישארנה האחזקות המשמעותיות בתיק שלנו לצד כמה חברות קטנות בהרבה שלהערכתנו יש סיכוי רב שהמוצרים והשירותים שלהן ישתלבו במהפכה התעשייתית הנוכחית. עוד משהו לסיום בהקשר של ההתפתחות הטכנולוגית. בתחילת השבוע שעבר פורסם ב "פייננשל טיימס" ראיון עם מנכ"ל אנבידיה, הואנג ג'נסן שבו הוא העריך שסין תנצח את ארה"ב במירוץ של הבינה המלאכותית. כמה ימים לאחר מכן, כאשר הוא התבקש להגיב על האמירה הזו הוא אמר את הדברים הבאים: "זה לא מה שאמרתי. מה שאמרתי הוא שלסין יש טכנולוגיית בינה מלאכותית טובה מאוד. יש להם הרבה חוקרי בינה מלאכותית, למעשה 50% מחוקרי הבינה המלאכותית בעולם נמצאים בסין. והם מפתחים טכנולוגיית בינה מלאכותית טובה מאוד. למעשה, מודלי הבינה המלאכותית הפופולריים ביותר בעולם כיום, מודלים בקוד פתוח, הם מסין. אז, הם נעים מהר מאוד. ארצות הברית צריכה להמשיך לנוע מהר בצורה מדהימה. אחרת, אחרת - העולם תחרותי מאוד, אז אנחנו צריכים לרוץ מהר." (דגש שלנו). הואנג הוא לא רק טכנולוג מוכשר מאוד, הוא גם בעל חושים פוליטיים מחודדים למדי. באמירתו הוא  רצה להעביר לטראמפ מסר עקיף אך חד מאוד: אל תתנו למדיניות הסחר שלכם מול סין לפגוע בקצב ההתקדמות של ארצות הברית בתחום הבינה המלאכותית. מאחורי דבריו מסתתרת אזהרה שצעדים כמו מגבלות ייצוא שבבים, מכסים או הגבלות על שיתופי פעולה מדעיים אולי נראים כהגנה על האינטרסים האמריקאיים, אבל בפועל עלולים דווקא לפגוע בחברות האמריקאיות עצמן ולתת לסין יתרון יחסי. במילים אחרות, הואנג אומר: “אם אתם, בבית הלבן, תאטו את החדשנות שלנו בגלל שיקולים פוליטיים, סין תמשיך לרוץ קדימה ואנחנו נישאר מאחור.”  הואנג ביקש להזכיר לטראמפ שהמרוץ על הבינה המלאכותית הוא לא רק עניין עסקי, אלא קרב אסטרטגי על ההובלה העולמית ומי שמאט, מפסיד. איש חכם, הואנג       נכתב על ידי : עידן אזולאי, מנהל השקעות ראשי סיגמא בית השקעות  

סיגמא ניהול תיקים בע"מ ו/או חברות קשורות אליה (להלן: "קבוצת סיגמא") עוסקת בעצמה ו/או באמצעות חברות קשורות בפעילויות בשוק ההון ומשכך הינה תאגיד קשור לגופים המוסדיים ו/או למשווקים על ידם: סיגמא קרנות נאמנות בע"מ, סיגמא תכנון פיננסי סוכנות לביטוח פנסיוני (2011) בע"מ, סיגמא פרמיום בע"מ ו-קלאריטי קפיטל קיי סי פי אס בע"מ. מסמך זה, לרבות הסקירה, המידע, הנתונים, ידיעות, ניתוחים, הערכות, דעות, תחזיות, טקסט ו/או תמונות המתפרסמים בו (להלן: "המידע" או "הסקירה" לפי העניין) מסופקים כשירות לקוראים. אין בסקירה זו אלא הבעת דעה בלבד מתוך מטרת הבאת מידע כללי המתבסס על הידוע ביום פרסום הסקירה הגלוי והציבורי ו/או מקורות מידע אחרים אשר בעיני כותבי הסקירה ניתן להתייחס אליהם כאמינים אך המידע לא אומת בדרך עצמאית על ידי עורכי הסקירה ומשכך לא ניתן להיות ערבים לדיוק הפרטים שנכללו בה ו/או לשלמותה ובכלל זה לא ניתן להתחייב שבמידע לא יכללו טעויות או שגיאות ויש לראות את הדברים הכתובים באופן מתאים וכמובן בכפוף לשינויים שחלו בזמן ממועד עריכת הסקירה ובכל מקרה אינה מהווה תחליף למידע המופיע בתשקיפי ההנפקה של הנכסים הרלוונטיים ו/או בדיווחים הנוגעים אליהם מכל מין סוג שהוא. מבלי לגרוע מכלליות האמור, המידע ו/או מצב השוק ו/או האנליזות עשויים להשתנות ואין לראות במידע ו/או בסקירה כשלמים וכממצים, ובין השאר, בקשר לכל ההיבטים הנוגעים לני"ע ו/או לנכסים פיננסיים כלליים ו/או ספציפיים המוזכרים בו, במישרין ו/או בעקיפין ו/או על דרך ההפניה ואין לראות במידע המלצה או תחליף לשיקול דעתו של הקורא, או הצעה, או הזמנה לקבלת הצעות, או שיווק השקעות, בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא, לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות ו/או עסקאות כלשהן ואין לראות בה כייעוץ בדבר כדאיות ההשקעה ו/או כהצעה או כשידול, במישרין ו/או בעקיפין, ובכלל זה לעניין רכישת יחידות השתתפות של קרנות נאמנות בניהולו של מנהל הקרן מקבוצת סיגמא לרבות באמצעות התייעצות עם יועצים חיצוניים ובכלל זה יועץ השקעות מוסמך ויועץ מס. מבלי לגרוע מן האמור, ולמען הסר ספק, הנכסים המוזכרים בסקירה עשויים שלא להתאים לקורא הסקירה ומודגש שהסקירה אינה מביאה בחשבון את מטרות ההשקעה, המצב הכלכלי והצרכים הייחודיים של כל משקיע. קבוצת סיגמא אינה מחויבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים ו/או עדכונים במידע ו/או בסקירה מראש או בדיעבד. קבוצת סיגמא לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד, ישיר או נסיבתי, הנובע מהסתמכות על המידע, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי הקורא או המשתמש. קבוצת סיגמא ו/או בעלי שליטה ו/או בעלי עניין במי מהם ו/או מי מטעם כל אלה, עשויים בהתאם למגבלות החוק, עבור עצמה ו/או עבור לקוחותיה ו/או באופן אחר, להחזיק, למכור, לרכוש ו/או להתעניין מעת לעת במידע ו/או במסחר הקשור לניירות ערך ו/או לנכסים לרבות הנכסים הפיננסיים הנזכרים במסמך זה בצורה ישירה ועקיפה. כן עשויה קבוצת סיגמא להתקשר בעסקאות ו/או להעניק שירותים לחברות הנזכרות במידע או חברות הקשורות אליהן, בין במישרין ובין בעקיפין. אין לעשות שימוש בסקירה זו ללא רשות מפורשת מקבוצת סיגמא והיא אינה מיועדת אלא למי שהומצאה לו על ידי קבוצת סיגמא.