בועה? מהפיכה!!!

לפני שבועיים העלינו לראשונה את הנושא של ההשפעה של יישום הבינה המלאכותית על שוק העבודה. העלינו את הנושא הזה הייתה בשל הגל המפתיע של הודעות הפיטורים לאחרונה של כמה מהחברות הגדולות בעולם וזאת למרות שהחברות דיווחו על צמיחה מרשימה ברווחיהן. מה שקרה השבוע רק חיזק את דעתנו ששוק התעסוקה חווה שינויים טקטוניים, כאלו שעומדים להשפיע באופן מהותי ביותר על מגוון רחב של נושאים בכלכלה הגלובלית. ראשית, קצת היסטוריה. בשנת 2007 הפכה חברת Hewlett-Packard לראשונה בעולם שחצתה את רף מאה המיליארד דולר בהכנסות שנתיות עם 172 אלף עובדים. שנה לאחר מכן הצטרפה IBM למועדון, אך עם כמעט 400 אלף עובדים. באותה תקופה הקשר בין הכנסות לבין מספר העובדים היה כמעט ישיר: יותר פעילות, יותר אנשים. אלא שבעשור האחרון נפרם הקשר הזה במהירות. העולם צופה כיום בתהליך עמוק של "הניתוק הגדול" בין עבודה להון, מציאות שבה חברות מצליחות לצמוח בקצב חסר תקדים כמעט בלי להגדיל את כוח האדם שלהן. אפל הייתה הראשונה לזהות את השינוי. היא הגיעה להכנסות של מאה מיליארד דולר כבר ב-2011 עם 60 אלף עובדים בלבד, שליש מהיקף כוח האדם של IBM כשחצתה את אותו רף. את המאה הבאה (מיליארד דולר) הוסיפה אפל עם פחות ממחצית ממספר העובדים הדרוש, והמאות שלאחר מכן נוספו כמעט ללא שינוי בכוח האדם. גוגל, שבזמנו נזקקה ל-76 אלף עובדים כדי להגיע להכנסות של מאה מיליארד, נדרשה לתוספת של כ-11 אלף בלבד בדרך ל 400 מיליארד. מיקרוסופט, שבעבר נחשבה לחברה עתירת משאבי אנוש, הוסיפה רק 7,000 עובדים כדי להגיע להכנסות של 300 מיליארד דולר. גם מטא, שתגיע בקרוב ל-200 מיליארד דולר, נדרשה לשליש בלבד ממספר העובדים שהובילו אותה למאה הראשונה. אפילו אמזון, שתדמיתה נשענה שנים על מאות אלפי עובדים במחסנים ובשירות לקוחות, משנה כיוון. אחרי גיוס יתר בתקופת הקורונה, מנכ"ל החברה אנדי ג’סי כבר הצהיר שהשימוש בבינה מלאכותית יקטין בהדרגה את מספר העובדים הנדרש. לדבריו, חלק מהתפקידים ייעלמו, אחרים ייווצרו, אך בסך הכול כוח האדם יצטמצם.   השלכות התהליך אינן רק כלכליות אלא גם חברתיות. הוא מעורר שאלות עמוקות על תפקידו של האדם בכלכלה שבה המכונות מייצרות את רוב הערך. ייתכן שהתשובה אינה טמונה רק בחלוקה מחודשת של העושר, אלא בהגדרה מחדש של העבודה עצמה מיצירה פיזית או אדמיניסטרטיבית ליצירה רעיונית, ערכית או יצירתית. כך או כך, העולם כבר נכנס לעידן שבו הצמיחה אינה תוצאה של עוד עובדים, אלא של עוד קוד. זהו עידן שבו הפריון מזנק, אך הקשר בין עבודה לשכר, בין מאמץ לצמיחה, הולך וקטן. בשלב מסוים, גם מקבלי ההחלטות ובעיקר הבנקים המרכזיים יכירו בכך שהמשקל שיש לתת לגורם התעסוקה במכלול השיקולים שלהם בבואם לקבל החלטות ולקבוע מדיניות, קטן. לצד זה עולות שאלות לגבי הכדאיות הכלכלית של בינה מלאכותית והאם לא נוצרת בועה חדשה. המונח "בועה" נשמע באופן תכוף יותר ויותר והחשש מפני ירידה חדה במניותיהן של החברות שקשורות לתחום עלה. כפי שקורה בכל טרנד חדש, שלא לומר מהפיכה תעשייתית, גם בזו הנוכחית ניתן לזהות חברות שרוכבות על הגל ומניותיהן עולות בחוזקה בשל התחזית (התקווה?) שהן תזכינה לנתח משמעותי מהשינוי הצפוי ורווחיהן יזנקו. אין בכלל ספק שכך יקרה לחלקן, בדומה לרוב ענקיות הטכנולוגיה הנוכחיות שעד לפני כשני עשורים היו גם הן חברות צעירות ומבטיחות. באופן טבעי, אלו שלא יעמדו בציפיות יקרסו או ייעלמו לחלוטין. בתור משקיעים, עלינו לנהל את הסיכון שלנו. היינו, החלק המהותי של תיק המניות צריך להיות מורכב בעיקר מהחברות הגדולות (MAG7) שבזכות גודלן הן מסוגלות להמשיך ולהתייעל ובכך לשפר את מרווחי הרווח שלהן. במקביל, ה"כיסים העמוקים" להן מאפשרים להן לבצע את ההשקעות שנדרשות כדי לפתח ולקדם את הטכנולוגיה. בשולי התיק אחזקה בחברות שתוצאותיהן מעידות על כך שהן כבר נהנות ממגמת הצמיחה. רבות מדובר לאחרונה על כך שמניות הטכנולוגיה יקרות לצד השוואות לתקופת ה"דוט קום". ההשוואה בעינינו אינה נכונה. לא מפני שמחירי החברות אינו יקר, אלא מאחר והחברות שמובילות את התפתחות הטכנולוגיה כעת הן חברות ענק שמציגות שיעורי צמיחה בלתי נתפשים על אף גודלן. המחיר יקר? כן. האם יש סיכוי לתיקון? בוודאי שכן. האם זה אומר שצריך להקטין? לא. מהסיבה הפשוטה שגם הקטנה מוצלחת של הפוזיציה כעת אינה מבטיחה חזרה בעיתוי האופטימלי. בקיצור, מי שלא יכול לשאת את החום, שלא ייכנס למטבח. אנחנו נמשיך להחזיק במניות הטכנולוגיה הגדולות והן תישארנה האחזקות המשמעותיות בתיק שלנו לצד כמה חברות קטנות בהרבה שלהערכתנו יש סיכוי רב שהמוצרים והשירותים שלהן ישתלבו במהפכה התעשייתית הנוכחית. עוד משהו לסיום בהקשר של ההתפתחות הטכנולוגית. בתחילת השבוע שעבר פורסם ב "פייננשל טיימס" ראיון עם מנכ"ל אנבידיה, הואנג ג'נסן שבו הוא העריך שסין תנצח את ארה"ב במירוץ של הבינה המלאכותית. כמה ימים לאחר מכן, כאשר הוא התבקש להגיב על האמירה הזו הוא אמר את הדברים הבאים: "זה לא מה שאמרתי. מה שאמרתי הוא שלסין יש טכנולוגיית בינה מלאכותית טובה מאוד. יש להם הרבה חוקרי בינה מלאכותית, למעשה 50% מחוקרי הבינה המלאכותית בעולם נמצאים בסין. והם מפתחים טכנולוגיית בינה מלאכותית טובה מאוד. למעשה, מודלי הבינה המלאכותית הפופולריים ביותר בעולם כיום, מודלים בקוד פתוח, הם מסין. אז, הם נעים מהר מאוד. ארצות הברית צריכה להמשיך לנוע מהר בצורה מדהימה. אחרת, אחרת - העולם תחרותי מאוד, אז אנחנו צריכים לרוץ מהר." (דגש שלנו). הואנג הוא לא רק טכנולוג מוכשר מאוד, הוא גם בעל חושים פוליטיים מחודדים למדי. באמירתו הוא  רצה להעביר לטראמפ מסר עקיף אך חד מאוד: אל תתנו למדיניות הסחר שלכם מול סין לפגוע בקצב ההתקדמות של ארצות הברית בתחום הבינה המלאכותית. מאחורי דבריו מסתתרת אזהרה שצעדים כמו מגבלות ייצוא שבבים, מכסים או הגבלות על שיתופי פעולה מדעיים אולי נראים כהגנה על האינטרסים האמריקאיים, אבל בפועל עלולים דווקא לפגוע בחברות האמריקאיות עצמן ולתת לסין יתרון יחסי. במילים אחרות, הואנג אומר: “אם אתם, בבית הלבן, תאטו את החדשנות שלנו בגלל שיקולים פוליטיים, סין תמשיך לרוץ קדימה ואנחנו נישאר מאחור.”  הואנג ביקש להזכיר לטראמפ שהמרוץ על הבינה המלאכותית הוא לא רק עניין עסקי, אלא קרב אסטרטגי על ההובלה העולמית ומי שמאט, מפסיד. איש חכם, הואנג       נכתב על ידי : עידן אזולאי, מנהל השקעות ראשי סיגמא בית השקעות  

סיגמא ניהול תיקים בע"מ ו/או חברות קשורות אליה (להלן: "קבוצת סיגמא") עוסקת בעצמה ו/או באמצעות חברות קשורות בפעילויות בשוק ההון ומשכך הינה תאגיד קשור לגופים המוסדיים ו/או למשווקים על ידם: סיגמא קרנות נאמנות בע"מ, סיגמא תכנון פיננסי סוכנות לביטוח פנסיוני (2011) בע"מ, סיגמא פרמיום בע"מ ו-קלאריטי קפיטל קיי סי פי אס בע"מ. מסמך זה, לרבות הסקירה, המידע, הנתונים, ידיעות, ניתוחים, הערכות, דעות, תחזיות, טקסט ו/או תמונות המתפרסמים בו (להלן: "המידע" או "הסקירה" לפי העניין) מסופקים כשירות לקוראים. אין בסקירה זו אלא הבעת דעה בלבד מתוך מטרת הבאת מידע כללי המתבסס על הידוע ביום פרסום הסקירה הגלוי והציבורי ו/או מקורות מידע אחרים אשר בעיני כותבי הסקירה ניתן להתייחס אליהם כאמינים אך המידע לא אומת בדרך עצמאית על ידי עורכי הסקירה ומשכך לא ניתן להיות ערבים לדיוק הפרטים שנכללו בה ו/או לשלמותה ובכלל זה לא ניתן להתחייב שבמידע לא יכללו טעויות או שגיאות ויש לראות את הדברים הכתובים באופן מתאים וכמובן בכפוף לשינויים שחלו בזמן ממועד עריכת הסקירה ובכל מקרה אינה מהווה תחליף למידע המופיע בתשקיפי ההנפקה של הנכסים הרלוונטיים ו/או בדיווחים הנוגעים אליהם מכל מין סוג שהוא. מבלי לגרוע מכלליות האמור, המידע ו/או מצב השוק ו/או האנליזות עשויים להשתנות ואין לראות במידע ו/או בסקירה כשלמים וכממצים, ובין השאר, בקשר לכל ההיבטים הנוגעים לני"ע ו/או לנכסים פיננסיים כלליים ו/או ספציפיים המוזכרים בו, במישרין ו/או בעקיפין ו/או על דרך ההפניה ואין לראות במידע המלצה או תחליף לשיקול דעתו של הקורא, או הצעה, או הזמנה לקבלת הצעות, או שיווק השקעות, בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא, לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות ו/או עסקאות כלשהן ואין לראות בה כייעוץ בדבר כדאיות ההשקעה ו/או כהצעה או כשידול, במישרין ו/או בעקיפין, ובכלל זה לעניין רכישת יחידות השתתפות של קרנות נאמנות בניהולו של מנהל הקרן מקבוצת סיגמא לרבות באמצעות התייעצות עם יועצים חיצוניים ובכלל זה יועץ השקעות מוסמך ויועץ מס. מבלי לגרוע מן האמור, ולמען הסר ספק, הנכסים המוזכרים בסקירה עשויים שלא להתאים לקורא הסקירה ומודגש שהסקירה אינה מביאה בחשבון את מטרות ההשקעה, המצב הכלכלי והצרכים הייחודיים של כל משקיע. קבוצת סיגמא אינה מחויבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים ו/או עדכונים במידע ו/או בסקירה מראש או בדיעבד. קבוצת סיגמא לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד, ישיר או נסיבתי, הנובע מהסתמכות על המידע, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי הקורא או המשתמש. קבוצת סיגמא ו/או בעלי שליטה ו/או בעלי עניין במי מהם ו/או מי מטעם כל אלה, עשויים בהתאם למגבלות החוק, עבור עצמה ו/או עבור לקוחותיה ו/או באופן אחר, להחזיק, למכור, לרכוש ו/או להתעניין מעת לעת במידע ו/או במסחר הקשור לניירות ערך ו/או לנכסים לרבות הנכסים הפיננסיים הנזכרים במסמך זה בצורה ישירה ועקיפה. כן עשויה קבוצת סיגמא להתקשר בעסקאות ו/או להעניק שירותים לחברות הנזכרות במידע או חברות הקשורות אליהן, בין במישרין ובין בעקיפין. אין לעשות שימוש בסקירה זו ללא רשות מפורשת מקבוצת סיגמא והיא אינה מיועדת אלא למי שהומצאה לו על ידי קבוצת סיגמא.

סקטור הבנייה רץ מהר ורחוק מידי

מאז שהוכרזה הפסקת האש בתחילת החודש, רשם סקטור חברות הבניה את התשואה הגבוהה ביותר מבין כל הענפים לאחר שעלה בכ 20%. העלייה החדה (עדיין בתשואת חסר מתחילת השנה לעומת תל אביב 125) נבעה מכך שהמשקיעים הניחו שהרגיעה הביטחונית תשפר את תחושת הביטחון של הצרכנים, מה שיניע את רוכשי הדירות הפוטנציאליים לממש את שאיפתם לרכוש דירה לאחר הקיפאון בשוק בחודשים האחרונים. אלא שנראה שהשיקול הביטחוני הוא דווקא השולי מבין יתר השיקולים שמנחים את רוכשי הדירות. בכנס שנערך בשבוע שעבר בנושא הנדל"ן הציגה גלית בן נאים, סגנית בכירה לכלכלן הראשי במשרד האוצר בתחום הנדל"ן, תמונה מפוכחת של שוק הדיור הישראלי. בשנתיים שחלפו מתחילת תקופת הקורונה ועד 2022 עלו מחירי הדירות בכ 40%. אלא שאז הריבית עלתה בחדות והשוק שרתח והציג את עליית המחירים החדה ביותר מבין מדינות OECD, עבר השוק למגמה של ירידה בעסקאות וירידות מחירים בפועל שהתעצמו עם פרוץ המלחמה. עליית הריבית ציננה את הביקושים והקטינה את הכדאיות ברכישת דירות להשקעה, כאשר עלויות המימון עולות על התשואות משכר הדירה. בן נאים הדגישה כי כל עוד הריבית תישאר גבוהה, לא צפויה חזרה לעליות מחירים. בנוסף, היא מטילה ספק לגבי תחזיות על גל עלייה משמעותי שיחזק את הביקוש, ומציינת כי בשנה האחרונה דווקא נרשמה הגירה שלילית. גם הורדת ריבית, לדבריה, לא תשנה את התמונה במהירות  מאחר והשכר במשק לא עלה בשיעור שמאפשר לרוב משקי הבית להתמודד עם מחירי הדיור הגבוהים. בהקשר של הריבית, יש לבחון את הנושא בפרספקטיבה רחבה יותר. הגרף שמצורף למטה מתאר את הריבית הצמודה והלא צמודה על המשכנתאות מ 2020. לאחר שזו נפלה עם פרוץ הקורונה, היא חזרה לעלות שנתיים לאחר מכן ומאז היא נמצאת באותה רמה. הציפייה של המשקיעים היא שבנק ישראל יפחית את הריבית, מה שיחלץ את הענף מהמשבר בו שרוי. האם הפחתת ריבית בשיעור של נניח 0.75% יכולה לפצות על עליית מחיר של 40% במחיר הדירות בשעה שהשכר הריאלי עלה מסוף 2022 עד יולי השנה ב 3% בלבד? כנראה שלא. בשולי הדברים ואולי לא בשוליים, ראוי להזכיר את אמירתו בשבוע שעבר של מנכ"ל ישראכרט, רן עוז לפיה "המחירים עולים יותר משנדמה. אנחנו רואים עלייה בהוצאה, אבל אין עלייה בהכנסה". האמירה הזו מחזקת את התחושה הכללית שרווחת בציבור לפיה המחירים עולים יותר מכפי שהמדדים משקפים. בהיבט ההיצע, נזכיר שהקבלנים נאלצים להתמודד עם עלויות מימון כבדות לצד עלייה חדה בעלויות הבנייה (חומרי גלם ושכר) אך אינם יכולים לעצור את הבנייה, שכן רוב הפרויקטים כבר נמכרו בשלבי פריסייל או כוללים התחייבויות במסגרת פינוי־בינוי. כיום ישנן כ-38 אלף דירות לא מכורות, מה שממחיש עודף היצע מובהק. שורה תחתונה, שוק הדירות אינו נמצא באיזון. על מנת לחזור לאיזון צריכים לקרות אחד משני הדברים הבאים או שניהם יחדיו, או שמחירי הדירות ימשיכו לרדת או שלאחר צירוף סעודיה להסכמי אברהם, השייחים הסעודים יסתערו על הדירות בישראל. יתכן והיינו נלהבים יותר להצטרף לחגיגה בסקטור הנדל"ן אם התמחור של מניותיהן של חברות הבנייה היה אטרקטיבי. אלא שבחינה שלהן מעלה ממצאים שאינם מגרים במיוחד את הרצון להחזיק אותן. מכפיל ההון המשוקלל של החברות במדד תל אביב בנייה עומד על 2.7, והיחס המשוקלל של ההון העצמי למאזן שלהן הוא 0.3. במילים אחרות, התמחור מגלם רווחיות עתידית גבוהה לצד מינוף גבוה. היינו, השוק כאילו אומר לנו שהריווחיות בעתיד תהיה מספיק גבוהה כדי להצדיק את הפרמייה הנדיבה מעל מחירי השוק הנוכחיים. בינתיים, המינוף הגבוה (אם כי, יש להגיד שאינו חריג ביחס לחברות בנייה) יגבה מהן מחיר בדמות עליוית מימון שוטפות גבוהות. כל עוד אלו הנתונים וזו סביבת העבודה שבה נמצאות החברות, אנחנו סבורים שניתן למצוא הזדמנויות השקעה מעיינות הרבה יותר מאשר חברות הבנייה. ---- הודעת הריבית של הפד בשבוע שעבר סימנה שינוי שנראה מינורי על פניו אך הוא נושא מסר די משמעותי לגבי כיוונה של המדיניות המוניטרית, פחות "מלחמה באינפלציה" ויותר דאגה ליציבות המערכת. אמנם הריבית הופחתה ב-25 נקודות בסיס לטווח של ‎3.75%–4.00% אך המסר ממסיבת העיתונאים של פאוול היה ברור: לא מדובר בהמשך של מחזור ההפחתות. פאוול הדגיש כי קיימות "דעות שונות מאוד לגבי הדרך קדימה" ואמר במפורש שהפחתה נוספת בדצמבר "רחוקה מלהיות מובטחת" בניגוד למה שצפו השווקים (מה חדש?). מדובר בהצהרה חריגה, המשקפת קרע הולך ומעמיק בקרב חברי הוועדה המוניטרית, כאשר לראשונה זה שנים נרשמו שתי הסתייגויות רשמיות בכיוונים הפוכים: אחד התנגד להפחתה בכלל, ואחר דרש הפחתה חדה של 50 נ"ב. מאחורי ההחלטה מסתתרת דאגה אחרת, לא בהכרח למצב האינפלציה, אלא למתח הגובר בשוקי המימון. בשבועות האחרונים ניכרה מצוקה בנזילות, ה SOFR חצה את הריבית על יתרות הבנקים, המרווחים בשוק הריפו התרחבו, והרזרבות ירדו לרמות שמטרידות את הפד. ההחלטה לעצור את צמצום המאזן (QT) ב-1 בדצמבר ולהתחיל בהשקעה מחדש של כל הפדיונות, בעיקר באג"ח קצרות טווח, נועדה להזרים נזילות לנקודה שבה נרשמת המחסור, בטווחים הקצרים. אבל השווקים קראו בין השורות: הפחתת ריבית, עצירת ה QT והדגשת הסיכונים לתעסוקה כולם מהווים איתות לריכוך משמעותי בגישה. ולמרות זאת, מאז ההחלטה נרשמה דווקא עלייה בתשואות האג"ח. המשקיעים מבינים שפאוול מנסה לשמור על גמישות במדיניות המוניטרית למרות הלחצים הפוליטיים ולמרות העובדה שאין בידיו את הנתונים העדכניים בשל השבתת הממשל, אך גם לאור העובדה שהנתונים שכן מתפרסמים מעידים דווקא על כך שהכלכלה האמריקאית מתפקדת היטב כעת. בסופו של דבר, ההודעה האחרונה מבהירה כי תם הגל של הידוק מוניטרי, אך גם שהפד לא מתכוון להמשיך במדיניות מוניטרית מרחיבה. ---- מזה זמן רב שאנחנו סבורים שמה שמתרחש בתחום של תעשיות הנשק והבטחון בעולם הוא הרבה יותר ממחזור עסקים רגיל. זה לא סייקל, זה סופר סייקל. הנה שלוש ידיעות שפורסמו בשבוע שעבר שימחישו את התהליכים אשר ימשיכו לתמוך בענף. ראשית, ארה"ב הודיעה שהיא מקטינה את הנוכחות הצבאית שלה ברומניה במה שמהווה למעשה מימוש של המדיניות של הממשל הנוכחי לפיה ארה"ב תרכז את המאמצים הצבאיים שלה באיזור הפסיפי ובדרום אמריקה על חשבון נוכחות באירופה. במקביל, גרמניה פרסמה תוכנית ההצטיידות הצבאית שלה לפיה היא תקצה לכך סכום של 377 מיליארד אירו עד ל 2029. היעד של גרמניה הוא שתקציב הביטחון יגיע לשיעור של 3.5% מהתוצר, מה שמהווה הכפלה של כמעט פי שלוש ביחס להוצאה הממוצעת בשלושים השנים האחרונות. בכך הופכת גרמניה למדינה השלישית בעולם מבחינת הוצאה ביטחונית אחרי ארה"ב וסין. והידיעה השלישית מיועדת ולמי שעדיין לא מבין ממה הגרמנים חוששים. שדה התעופה המרכזי של ברלין נאלץ להשבית זמנית את פעילותו ביום שישי בערב, לאחר שזוהו רחפנים באזור. זוהי תקרית נוספת בשרשרת אירועים דומה בשדות תעופה ברחבי אירופה.       נכתב על ידי : עידן אזולאי, מנהל השקעות ראשי סיגמא בית השקעות  

סיגמא ניהול תיקים בע"מ ו/או חברות קשורות אליה (להלן: "קבוצת סיגמא") עוסקת בעצמה ו/או באמצעות חברות קשורות בפעילויות בשוק ההון ומשכך הינה תאגיד קשור לגופים המוסדיים ו/או למשווקים על ידם: סיגמא קרנות נאמנות בע"מ, סיגמא תכנון פיננסי סוכנות לביטוח פנסיוני (2011) בע"מ, סיגמא פרמיום בע"מ ו-קלאריטי קפיטל קיי סי פי אס בע"מ. מסמך זה, לרבות הסקירה, המידע, הנתונים, ידיעות, ניתוחים, הערכות, דעות, תחזיות, טקסט ו/או תמונות המתפרסמים בו (להלן: "המידע" או "הסקירה" לפי העניין) מסופקים כשירות לקוראים. אין בסקירה זו אלא הבעת דעה בלבד מתוך מטרת הבאת מידע כללי המתבסס על הידוע ביום פרסום הסקירה הגלוי והציבורי ו/או מקורות מידע אחרים אשר בעיני כותבי הסקירה ניתן להתייחס אליהם כאמינים אך המידע לא אומת בדרך עצמאית על ידי עורכי הסקירה ומשכך לא ניתן להיות ערבים לדיוק הפרטים שנכללו בה ו/או לשלמותה ובכלל זה לא ניתן להתחייב שבמידע לא יכללו טעויות או שגיאות ויש לראות את הדברים הכתובים באופן מתאים וכמובן בכפוף לשינויים שחלו בזמן ממועד עריכת הסקירה ובכל מקרה אינה מהווה תחליף למידע המופיע בתשקיפי ההנפקה של הנכסים הרלוונטיים ו/או בדיווחים הנוגעים אליהם מכל מין סוג שהוא. מבלי לגרוע מכלליות האמור, המידע ו/או מצב השוק ו/או האנליזות עשויים להשתנות ואין לראות במידע ו/או בסקירה כשלמים וכממצים, ובין השאר, בקשר לכל ההיבטים הנוגעים לני"ע ו/או לנכסים פיננסיים כלליים ו/או ספציפיים המוזכרים בו, במישרין ו/או בעקיפין ו/או על דרך ההפניה ואין לראות במידע המלצה או תחליף לשיקול דעתו של הקורא, או הצעה, או הזמנה לקבלת הצעות, או שיווק השקעות, בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא, לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות ו/או עסקאות כלשהן ואין לראות בה כייעוץ בדבר כדאיות ההשקעה ו/או כהצעה או כשידול, במישרין ו/או בעקיפין, ובכלל זה לעניין רכישת יחידות השתתפות של קרנות נאמנות בניהולו של מנהל הקרן מקבוצת סיגמא לרבות באמצעות התייעצות עם יועצים חיצוניים ובכלל זה יועץ השקעות מוסמך ויועץ מס. מבלי לגרוע מן האמור, ולמען הסר ספק, הנכסים המוזכרים בסקירה עשויים שלא להתאים לקורא הסקירה ומודגש שהסקירה אינה מביאה בחשבון את מטרות ההשקעה, המצב הכלכלי והצרכים הייחודיים של כל משקיע. קבוצת סיגמא אינה מחויבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים ו/או עדכונים במידע ו/או בסקירה מראש או בדיעבד. קבוצת סיגמא לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד, ישיר או נסיבתי, הנובע מהסתמכות על המידע, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי הקורא או המשתמש. קבוצת סיגמא ו/או בעלי שליטה ו/או בעלי עניין במי מהם ו/או מי מטעם כל אלה, עשויים בהתאם למגבלות החוק, עבור עצמה ו/או עבור לקוחותיה ו/או באופן אחר, להחזיק, למכור, לרכוש ו/או להתעניין מעת לעת במידע ו/או במסחר הקשור לניירות ערך ו/או לנכסים לרבות הנכסים הפיננסיים הנזכרים במסמך זה בצורה ישירה ועקיפה. כן עשויה קבוצת סיגמא להתקשר בעסקאות ו/או להעניק שירותים לחברות הנזכרות במידע או חברות הקשורות אליהן, בין במישרין ובין בעקיפין. אין לעשות שימוש בסקירה זו ללא רשות מפורשת מקבוצת סיגמא והיא אינה מיועדת אלא למי שהומצאה לו על ידי קבוצת סיגמא.

כמה דברים שקורים באמריקה.. וישפיעו על כל העולם

לפני כשנה כתבנו לראשונה על האתגר האנרגטי שמולו ניצבת ארה"ב נוכח הביקוש הגובר למקורות אנרגיה בשל ההתפתחויות הטכנולוגיות ובראשן הבינה המלאכותית. המחסור בחשמל בארצות הברית הולך ומתפתח לאיום אסטרטגי של ממש על הכלכלה, הטכנולוגיה והתעשייה. בעוד שבמשך עשרות שנים ארה"ב נחשבה מעצמת אנרגיה בזכות דלקים פוסיליים זולים ותשתית ייצור יציבה, כעת היא ניצבת בפני מציאות חדשה: הביקוש לחשמל צומח במהירות חסרת תקדים בשעה שההיצע מתקשה לעמוד בקצב. התופעה הזו משתרעת על פני כמעט כל מגזר, אך בראש ובראשונה על עולם הבינה המלאכותית ומרכזי הנתונים. הגורם הראשון והבולט למחסור הוא שינוי דרמטי בדפוסי הצריכה. לפי סוכנות האנרגיה האמריקאית (EIA), הביקוש לחשמל צפוי לעלות בכ-15% עד סוף העשור, קצב שגבוה פי שלושה מהממוצע בעשורים הקודמים. הגורם העיקרי לכך היא מרכזי הנתונים, שמהווים את “המנוע החשמלי” מאחורי מהפכת הבינה המלאכותית. מרכז נתונים אחד יכול לצרוך עד ג׳יגוואט אחד של חשמל, שווה ערך לצריכת אנרגיה של עיר שלמה בגודל בוסטון. ההערכות מצביעות על כך שעד 2030 מרכזי נתונים יזדקקו ל 10% עד 12% מכלל החשמל בארה"ב, לעומת פחות מ-2% בשנת 2020. זוהי עלייה בקנה מידה שהתשתית הקיימת פשוט אינה ערוכה לקלוט. הנה נתון מפלצתי נוסף, OPEN AI רוצה להקים עד 2033 מרכז נתונים שיצרוך 250 ג'יגהוואט, מה שיהפוך אותו למקור ליצירת אנרגיה השביעי בגודלו בעולם, יותר מכל צרפת או סעודיה. במקביל לביקוש, מערכת הייצור וההולכה של החשמל בארה"ב לא התחדשה בקצב מספק במשך שנים ארוכות. רשת החשמל האמריקאית מורכבת ממעל ל 3,000 מפעילים עצמאיים, שרובם מתבססים על תשתיות בנות עשרות שנים. לפי דו"ח של ה-Electric Power Research Institute,  יותר מ-70% מקווי המתח העליון במדינה נבנו לפני 1980, וחלקם אינם עומדים עוד בעומסים של ייצור וצריכה מודרניים. המשמעות המיידית היא “פקק חשמלי” רחב היקף. גם אם יוקמו תחנות כוח חדשות, הבעיה אינה רק בייצור אלא בהולכה. במצבה הנוכחי, הרשת מתקשה להעביר חשמל בין מדינות, ולכן אזורים מסוימים סובלים מעודפי חשמל, בעוד אחרים חווים מחסור חריף. לפי נתוני משרד האנרגיה האמריקאי, ההשקעות הנדרשות לשדרוג הרשת עד 2035 נאמדות בכ-2.5 טריליון דולר, אך נכון להיום הוקצו פחות מ-15% מהסכום הזה. ממשל טראמפ, שנכנס לתפקיד בתחילת 2025, הכריז על “מצב חירום אנרגטי” במטרה להאיץ את פיתוח התשתיות. ההכרזה כוללת צעדים להקלת רישוי על תחנות כוח חדשות, עידוד הפקת גז טבעי ומתן תמריצים לייצור מקומי של ציוד חשמלי. עם זאת, החשש הוא כי השפעת הצעדים תורגש רק בעוד מספר שנים. עד אז, חברות רבות נאלצות למצוא פתרונות עצמאיים: ענקיות טכנולוגיה כמו OpenAI, Meta  וGoogle  מקימות תחנות כוח פרטיות, לעיתים בהיקפים של מאות מגה־ואט, כדי לספק לעצמן אספקה רציפה. מדובר בתופעה חריגה המעידה על היעדר אמון ביכולת של הרשת הציבורית לספק יציבות. תחום האנרגיות המתחדשות, שנחשב בעבר לתקווה הגדולה לפתרון המשבר, מתקשה לספק מענה מהיר. פרויקטים רבים מעוכבים בשל מגבלות רגולציה או עלויות מימון גבוהות. ההשלכות הכלכליות של המחסור הולכות ומחריפות. מחירי החשמל הסיטונאי בארה"ב עלו בכ-30% בממוצע מאז 2021, ובאזורים מסוימים, העלייה גבוהה מ-50%. חברות תעשייה מדווחות על הפסקות ייצור ועל קושי בתכנון לטווח ארוך. לפי סקר של האיגוד האמריקאי לייצור, אחד מכל חמישה מפעלים בארה"ב ציין “חשש מהיעדר חשמל יציב” כסיכון תפעולי משמעותי.   התחזיות העדכניות מעריכות שהמחסור יימשך לפחות עד סוף העשור. עד אז, האמריקאים ייאלצו להתמודד עם תקופה שבה החשמל, משאב שנחשב בעבר מובן מאליו, הופך למצרך מוגבל שבלעדיו לא ניתן יהיה להפעיל את הכלכלה הדיגיטלית של העתיד. לפני כשנה, כאשר זיהינו את מגמת הביקוש המתגבר לחשמל, פתחנו לראשונה חשיפה לתחום. לאחרונה הגדלנו את הפוזיציה בסקטור הזה ולצד חשיפה לחברות שמפעילות תחנות כוח, הגדלנו את החשיפה לחברות שמספקות את ה"ברזלים". בנוסף, הגדלנו את החשיפה לתחום גם באמצעות אחזקה בחברות שמספקות למשל מערכות סייבר לחברות החשמל וגם לחברות מתחום האנרגיה החליפית ובעיקר אלו מתחום האנרגיה הסולרית אשר בשל היותה מקור האנרגיה שאותו ניתן להקים ולהפעיל במהירות הרבה ביותר מבין כל סוגי האנרגיה החליפית, היא זוכה לעדנה מחודשת. ---- בשבוע האחרון הודיעה אמזון שהיא מתכוונת להחליף 600 אלף עובדים ברובוטים. את אותה עבודה שעובדים אשר מקבלים שכר בעבודה, יעשו רובוטים. לא אחד, לא אלף, שש מאות אלף שהם כמחצית מכוח העבודה של החברה. המטרה היא שכ 75% מהעבודות בחברה יתבצעו באופן אוטומטי וללא מגע יד אדם. אלו חדשות מעולות לבעלי המניות של אמזון אשר ממחישות עד כמה יכולה הטכנולגיה לסייע להתייעלות של החברות. אלו כמובן חדשות ממש לא טובות לכוח העבודה ובעיקר למשרות של הצווארון הכחול אשר באופן טבעי יהיו אלו שייפגעו מהתהליכים האלו יותר מכל קבוצת עובדים אחרת. זוהי ללא ספק סוגיה חברתית משמעותית אשר תיהפך לנושא אקוטי ככל שהטכנולגיה תתקדם. ויש גם את וול סטריט שתאמינו או לא, דווקא די "מרוצה" מהתהליך הזה. שימו לב לגרף שמצורף למטה אשר מתאר את היקף המשרות הפתוחות ביחס למדד S&P 500. הגרף מדבר בעד עצמו. תהליכי ההתייעלות אשר מונעים על ידי הטכנולוגיה משפרים את הריווחיות של החברות והשוק מתגמל אותן בעלייה בשוויין. ולאחר שהתבשמנו מההשפעה של הטכנולוגיה על שוק העבודה, עולה השאלה באיזה שלב יהוו נתוני התעסוקה רכיב פחות משמעותי בהחלטות הריבית נוכח השינויים במבנה שוק העבודה. המקרה של אמזון לצד המגמות שמתוארות בגרף מצביעים על כך שבמוקדם או מאוחר, המשקל של נתוני שוק התעסוקה עתיד לתפוס מקום קטן יותר מכפי שהוא כיום בשיקוליו של הפד. ועוד משהו ממש קטן על כלכלת ארה"ב. בסוף הרבעון השלישי חצה היקף החוב הכולל של ממשלת ארה"ב את הרף של 38 טריליון דולר. ה"חגיגה" החלה ב 2008 עם פרוץ המשבר הפיננסי אשר באותה עת היקף החוב עמד על כתשעה טריליון, המשיכה במשבר הקורונה, אז החוב קפץ ל 23 טריליון דולר. כעת הוא כאמור הגיע ל 38 טריליון דולר. לכל חגיגה יש מוצאי חגיגה. נמשיך לחגוג עד שזה יגיע. ---- ועוד משהו ממש ממש קטן. ביום שישי פורסם בארה"ב מדד המחירים לצרכן לחודש ספטמבר. המדד עלה בקצב שנתי של 3% לעומת צפי לעלייה של 3.1%. העלייה הנמוכה מהצפי סיפקה "דלק" נוסף לשוק המניות מאחר והסבירות להפחתת ריבית נוספת עלתה. אלא שאם בוחנים את הנתונים לעומק מגלים שלא רק שהאינפלציה לא ירדה, היא אפילו עלתה. ליתר דיוק, קצב העלייה הואץ קלות ביחס לחודשים האחרונים, בין שאלו מחירי המוצרים או השירותים. למעשה האינפלציה הכוללת, הליבה ומחירי השירותים חזרו לעלות לרמה שמעל 3% בחישוב שנתי שהיא כידוע מעל יעד האינפלציה של הפד. בנוסף, רוב הרכיבים של האינפלציה עדיין לא ירדו לרמתם טרום הקורונה. אלא שהנתונים הללו לא ימנעו ככל הנראה מהפד להפחית את הריבית בישיבתו הקרובה בשל סיבות רבות שלא כולן קשורות לכלכלה, מה שיסייע לשוק להמשיך בדהירתו קדימה. אנחנו בעד. מאוד בעד. אבל למרות שאנחנו בעד, חשבנו שנכון גם להתעמק יותר בנתונים ופחות בכותרות העיתונים.     נכתב על ידי : עידן אזולאי, מנהל השקעות ראשי סיגמא בית השקעות  

סיגמא ניהול תיקים בע"מ ו/או חברות קשורות אליה (להלן: "קבוצת סיגמא") עוסקת בעצמה ו/או באמצעות חברות קשורות בפעילויות בשוק ההון ומשכך הינה תאגיד קשור לגופים המוסדיים ו/או למשווקים על ידם: סיגמא קרנות נאמנות בע"מ, סיגמא תכנון פיננסי סוכנות לביטוח פנסיוני (2011) בע"מ, סיגמא פרמיום בע"מ ו-קלאריטי קפיטל קיי סי פי אס בע"מ. מסמך זה, לרבות הסקירה, המידע, הנתונים, ידיעות, ניתוחים, הערכות, דעות, תחזיות, טקסט ו/או תמונות המתפרסמים בו (להלן: "המידע" או "הסקירה" לפי העניין) מסופקים כשירות לקוראים. אין בסקירה זו אלא הבעת דעה בלבד מתוך מטרת הבאת מידע כללי המתבסס על הידוע ביום פרסום הסקירה הגלוי והציבורי ו/או מקורות מידע אחרים אשר בעיני כותבי הסקירה ניתן להתייחס אליהם כאמינים אך המידע לא אומת בדרך עצמאית על ידי עורכי הסקירה ומשכך לא ניתן להיות ערבים לדיוק הפרטים שנכללו בה ו/או לשלמותה ובכלל זה לא ניתן להתחייב שבמידע לא יכללו טעויות או שגיאות ויש לראות את הדברים הכתובים באופן מתאים וכמובן בכפוף לשינויים שחלו בזמן ממועד עריכת הסקירה ובכל מקרה אינה מהווה תחליף למידע המופיע בתשקיפי ההנפקה של הנכסים הרלוונטיים ו/או בדיווחים הנוגעים אליהם מכל מין סוג שהוא. מבלי לגרוע מכלליות האמור, המידע ו/או מצב השוק ו/או האנליזות עשויים להשתנות ואין לראות במידע ו/או בסקירה כשלמים וכממצים, ובין השאר, בקשר לכל ההיבטים הנוגעים לני"ע ו/או לנכסים פיננסיים כלליים ו/או ספציפיים המוזכרים בו, במישרין ו/או בעקיפין ו/או על דרך ההפניה ואין לראות במידע המלצה או תחליף לשיקול דעתו של הקורא, או הצעה, או הזמנה לקבלת הצעות, או שיווק השקעות, בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא, לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות ו/או עסקאות כלשהן ואין לראות בה כייעוץ בדבר כדאיות ההשקעה ו/או כהצעה או כשידול, במישרין ו/או בעקיפין, ובכלל זה לעניין רכישת יחידות השתתפות של קרנות נאמנות בניהולו של מנהל הקרן מקבוצת סיגמא לרבות באמצעות התייעצות עם יועצים חיצוניים ובכלל זה יועץ השקעות מוסמך ויועץ מס. מבלי לגרוע מן האמור, ולמען הסר ספק, הנכסים המוזכרים בסקירה עשויים שלא להתאים לקורא הסקירה ומודגש שהסקירה אינה מביאה בחשבון את מטרות ההשקעה, המצב הכלכלי והצרכים הייחודיים של כל משקיע. קבוצת סיגמא אינה מחויבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים ו/או עדכונים במידע ו/או בסקירה מראש או בדיעבד. קבוצת סיגמא לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד, ישיר או נסיבתי, הנובע מהסתמכות על המידע, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי הקורא או המשתמש. קבוצת סיגמא ו/או בעלי שליטה ו/או בעלי עניין במי מהם ו/או מי מטעם כל אלה, עשויים בהתאם למגבלות החוק, עבור עצמה ו/או עבור לקוחותיה ו/או באופן אחר, להחזיק, למכור, לרכוש ו/או להתעניין מעת לעת במידע ו/או במסחר הקשור לניירות ערך ו/או לנכסים לרבות הנכסים הפיננסיים הנזכרים במסמך זה בצורה ישירה ועקיפה. כן עשויה קבוצת סיגמא להתקשר בעסקאות ו/או להעניק שירותים לחברות הנזכרות במידע או חברות הקשורות אליהן, בין במישרין ובין בעקיפין. אין לעשות שימוש בסקירה זו ללא רשות מפורשת מקבוצת סיגמא והיא אינה מיועדת אלא למי שהומצאה לו על ידי קבוצת סיגמא.

הנה בא השקט

לאחר השנתיים הקשות ביותר בתולדות המדינה אפשר להתחיל לנשום. לא באופן מלא, אבל כמעט מלא. סיום המלחמה מסיר חלק גדול מהמועקה עימה הסתובבנו במשך זמן רב ועכשיו אפשר להתחיל להביט קדימה מתוך שאיפה לחזרה לנורמליות. סיום המלחמה מביא עימו אמנם תקווה לחזרה לצמיחה גבוהה, אך במקביל ישנן גם שאלות רבות שעולות בהקשר הכלכלי. כלכלת ישראל צלחה את השנתיים האחרונות באופן מעורר כבוד שהעיד על עוצמתו של המשק. היסודות הכלכליים שניטעו בשלושת העשורים האחרונים סייעו למשק לספק את המשאבים האדירים שנדרשו כדי לעמוד באתגרים הצבאיים. עכשיו, ביום שאחרי יש לבחון כיצד הושפעה המערכת הכלכלית מהמערכה הארוכה ומה הלאה. לצד העוצמה הכלכלית המרשימה שישראל הפגינה, המשק גם שילם מחיר כבד שניכר במספר פרמטרים. כפי שניתן לראות בגרף שמצורף למטה, התוצר הנומינלי לנפש ירד ברבעון האחרון לרמה הנמוכה ביותר מאז 2022, ובניכוי האינפלציה התוצר הירידה היא ריאלית כמובן. עם פרוץ המלחמה עמד התוצר לנפש על 43,184 ש"ח ונכון לפרסום האחרון (רבעון 02/25), התוצר לנפש עומד על 41,982 ש"ח.

תוצר מקומי גולמי לנפש - נתונים מנוכי עונתיות

מימון המלחמה הצריך הגדלה משמעותית של החוב שעלה מיחס חוב – תוצר של 60% מתחילת המלחמה ל 70% כיום, כאשר הצפי הוא להתייצבות ברמה הזו בניגוד למשל לתקופה שלאחר הקורונה שבה היחס חזר תוך זמן קצר לרמה שהיתה טרום המגיפה. אבל ויש אבל גדול, המשקיעים מעריכים שהמשק יכול להתאושש במהירות. כך לפחות "טוען" שוק האג"ח. שימו לב, בשבוע שלפני המלחמה עמדה התשואה של אג"ח ממשלתי לעשר שנים על 4.2% והיום, על אף המלחמה התשואה ירדה ל 3.95%. במילים אחרות, הציפיות מאיתנו הן גבוהות מאוד. עכשיו השאלה היא כיצד ניתן לעמוד בציפיות הללו. התשובה לשאלה הזו טמונה במדיניות הכלכלית של הממשלה. ראשית, האם ישראל תשכיל לנצל לטובתה את השינויים הגיאו פוליטיים הדרמטיים בחלו במזרח התיכון? כמו למשל, הסכם עם סעודיה או אינדונזיה. מדינות שייסוד קשרים מדיניים עימן עשויים להניב פירות כלכליים אדירים. שאלה נוספת שעולה כעת קשורה לתקציב המדינה לשנה הבאה. נכון לרגע זה, לא הונחה אפילו טיוטת תקציב, ככל הנראה בשל הקושי או החשש מכך שלא ניתן יהיה להעביר את התקציב בשל אילוצים פוליטיים. השנה הבאה היא שנת בחירות ולפחות כפי שזה נראה כרגע, הממשלה תתקשה מאוד להעביר את התקציב לשנה הבאה אלא אם כן תתגבש הסכמה עם המפלגות החרדיות על חוק הגיוס. זו נקודה רגישה בציבוריות הישראלית ובניגוד לכמעט כל נושא, הרי שעל נושא הגיוס קיים קונצנזוס רחב מאוד שדורש את שיתופו המלא של הציבור החרדי במטלות הגיוס. המשמעות היא שאם לא יועבר חוק גיוס שירתום באופן שיוויוני את החרדים לצבא, הממשלה לא תצליח להעביר את התקציב, מה שיגרום להקדמת הבחירות והשהיית העברת התקציב לפחות לאמצעה של השנה הבאה. זה לא בהכרח רע ששנת 2026 תחל עם תקציב של 1/12 כל עוד זו סיטואציה זמנית., אבל ברור שהמשק זקוק בהקדם לתקציב שיעודד צמיחה. ויש גם את השאלה לגבי המדיניות המוניטרית. הירידה בסיכון הבטחוני לצד התמתנות האינפלציה (לפחות כפי שזה משתקף במדד האחרון) מעלים את הסיכוי שהריבית תופחת בנובמבר. הרמה שאליה עשויה הריבית לרדת תלויה בשני גורמים. הראשון, הריבית הריאלית. השיעור הממוצע של הריבית הריאלית בישראל עומד על כ 1.5%. יש לציין שטווח הריבית הריאלית נע בין 1%-3%. אם נניח באופן ליברלי שהריבית הריאלית תעמוד על 1.5% והאינפלציה תהיה 2.25% לערך, אזי ניתן לצפות שהריבית תרד לרמה של 3.75%. הניתוח הפשטני הזה מיועד כדי לבצע הערכה בלבד ואינו לוקח בחשבון (וגם אינו יכול) פרמטרים כמו שיעור תעסוקה או חזרה (צפויה?) לשיעורי צריכה פרטית גבוהים למשל . ויש פרמטר נוסף והוא תוואי הריבית בארה"ב. מאז הפחתת הריבית האחרונה בארה"ב, השקל התחזק מאוד, גם בזכות הציפיות לסיום המלחמה. אלא שבהינתן הפוליטיזציה המואצת של הפד, סביר להניח שהלחצים להפחתת הריבית בארה"ב יגברו, מה שכמובן ייאלץ את בנק ישראל לפעול בהתאם ככל שהשקל ימשיך להתחזק. לא פשוט בכלל. גורם נוסף אותו יש לקחת בחשבון הוא היצוא. ניתן להעריך שהיצוא של ישראל, בעיקר הביטחוני עומד לעלות בשיעורים ניכרים נוכח ההתפתחויות הטכנולוגית בתחום הזה שהואצו ב"זכות" המלחמה וגם לאור הציפיה להתמתנות החרמות (בין שאלו רשמיות ובין שהן סמויות). המוצרים האיכותיים שמייצרת התעשייה הביטחונית המקומית מגיעים במקביל לעלייה החדה בביקוש שמגיעה בעיקר ממערב אירופה (וגם מאסיה) שמוצאת את עצמה לא מוכנה מול האיומים הצבאיים כלפיה שהתגברו מאוד מצד רוסיה. העלייה ביצוא הביטחוני שמצטרפת לתעשיית ההיי טק המקומית יכולים להגביר את הלחצים להתחזקות השקל, מה שיוצר אתגר לא פשוט לבנק ישראל בהליכה על הקו העדין שבין שמירה על פער ריביות נמוך ללחצי אינפלציה מקומיים ככל שאלו יהיו. כך או כך, להערכתנו שוק האג"ח מניח הנחות אופטימיות שגם אם הן תתממשנה, מן הראוי לקחת כעת מקדם סיכון. הריצה בשוק האג"ח לאחרונה הקטינה מאוד את פוטנציאל הרווח ובהינתן מבנה העקום הנוכחי, הדרך האופטימלית להחזיק במח"מ שעולה על שנתיים היא באופן סינטטי. שורה תחתונה, לאחר שהמדינה צללה לפני שנתיים לתהום העמוקה ביותר שניתן (או לא ניתן) להעלות על הדעת, היא חזרה תוך הפגנת עוצמה אדירה. היציאה מהמשבר יצרה הזדמנויות ליצירת הסכמים ושיתופי פעולה שתרומתם לצמיחת המשק יכולים להיות חסרי תקדים. עכשיו ניתן לקוות שתתקבלנה ההחלטות הנכונות שיאפשרו למשק למצות את הפוטנציאל מההזדמנויות האלו. לאורך כל השנתיים האחרונות הפגנו אופטימיות לגבי היכולת של המשק להתמודד עם המשבר הקשה שאליו נקלעה המדינה. לשמחתנו, לא התבדינו. ואם היינו אופטימיים בשעות הקשות, אין אנו רואים סיבה להיות פחות אופטימיות כעת כשהמלחמה הסתיימה. לפיכך, אנחנו ממשיכים להחזיק בחשיפה גבוהה למשק הישראלי, בעיקר בסקטור הפיננסים על גווניו השונים. זאת לצד החברות המקומיות שמוקד פעילותן הוא בחו"ל בתחומים של שבבים, תעשייה ביטחונית ואנרגיה חליפית. ובאופן לא מפתיע, הנביא פורטיס כתב לפני זמן רב את המילים המתאימות כדי שיתארו את המצב הנוכחי הנה בא השקט - רמי פורטיס הנה בא השקט הוא בא כדי לשמור על כל הילדים שהולכים לישון עם הדובי ועם החלומות הנה בא השקט הוא בא כדי לשמור על כל הרגעים שאנחנו שוכחים שצריך לזכור עד מתי נמשיך לצעוד עם הרובה ביד ומוקפים גדרות כן, עד מתי נמשיך לחיות עם הצל המאיים ומוקפים גדרות כן, עד מתי נמשיך לצעוד עם הרובה ביד ומוקפים גדרות כן, עד מתי נמשיך לחיות עם הצל המאיים ומוקפים חומות       נכתב על ידי : עידן אזולאי, מנהל השקעות ראשי סיגמא בית השקעות  

סיגמא ניהול תיקים בע"מ ו/או חברות קשורות אליה (להלן: "קבוצת סיגמא") עוסקת בעצמה ו/או באמצעות חברות קשורות בפעילויות בשוק ההון ומשכך הינה תאגיד קשור לגופים המוסדיים ו/או למשווקים על ידם: סיגמא קרנות נאמנות בע"מ, סיגמא תכנון פיננסי סוכנות לביטוח פנסיוני (2011) בע"מ, סיגמא פרמיום בע"מ ו-קלאריטי קפיטל קיי סי פי אס בע"מ. מסמך זה, לרבות הסקירה, המידע, הנתונים, ידיעות, ניתוחים, הערכות, דעות, תחזיות, טקסט ו/או תמונות המתפרסמים בו (להלן: "המידע" או "הסקירה" לפי העניין) מסופקים כשירות לקוראים. אין בסקירה זו אלא הבעת דעה בלבד מתוך מטרת הבאת מידע כללי המתבסס על הידוע ביום פרסום הסקירה הגלוי והציבורי ו/או מקורות מידע אחרים אשר בעיני כותבי הסקירה ניתן להתייחס אליהם כאמינים אך המידע לא אומת בדרך עצמאית על ידי עורכי הסקירה ומשכך לא ניתן להיות ערבים לדיוק הפרטים שנכללו בה ו/או לשלמותה ובכלל זה לא ניתן להתחייב שבמידע לא יכללו טעויות או שגיאות ויש לראות את הדברים הכתובים באופן מתאים וכמובן בכפוף לשינויים שחלו בזמן ממועד עריכת הסקירה ובכל מקרה אינה מהווה תחליף למידע המופיע בתשקיפי ההנפקה של הנכסים הרלוונטיים ו/או בדיווחים הנוגעים אליהם מכל מין סוג שהוא. מבלי לגרוע מכלליות האמור, המידע ו/או מצב השוק ו/או האנליזות עשויים להשתנות ואין לראות במידע ו/או בסקירה כשלמים וכממצים, ובין השאר, בקשר לכל ההיבטים הנוגעים לני"ע ו/או לנכסים פיננסיים כלליים ו/או ספציפיים המוזכרים בו, במישרין ו/או בעקיפין ו/או על דרך ההפניה ואין לראות במידע המלצה או תחליף לשיקול דעתו של הקורא, או הצעה, או הזמנה לקבלת הצעות, או שיווק השקעות, בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא, לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות ו/או עסקאות כלשהן ואין לראות בה כייעוץ בדבר כדאיות ההשקעה ו/או כהצעה או כשידול, במישרין ו/או בעקיפין, ובכלל זה לעניין רכישת יחידות השתתפות של קרנות נאמנות בניהולו של מנהל הקרן מקבוצת סיגמא לרבות באמצעות התייעצות עם יועצים חיצוניים ובכלל זה יועץ השקעות מוסמך ויועץ מס. מבלי לגרוע מן האמור, ולמען הסר ספק, הנכסים המוזכרים בסקירה עשויים שלא להתאים לקורא הסקירה ומודגש שהסקירה אינה מביאה בחשבון את מטרות ההשקעה, המצב הכלכלי והצרכים הייחודיים של כל משקיע. קבוצת סיגמא אינה מחויבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים ו/או עדכונים במידע ו/או בסקירה מראש או בדיעבד. קבוצת סיגמא לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד, ישיר או נסיבתי, הנובע מהסתמכות על המידע, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי הקורא או המשתמש. קבוצת סיגמא ו/או בעלי שליטה ו/או בעלי עניין במי מהם ו/או מי מטעם כל אלה, עשויים בהתאם למגבלות החוק, עבור עצמה ו/או עבור לקוחותיה ו/או באופן אחר, להחזיק, למכור, לרכוש ו/או להתעניין מעת לעת במידע ו/או במסחר הקשור לניירות ערך ו/או לנכסים לרבות הנכסים הפיננסיים הנזכרים במסמך זה בצורה ישירה ועקיפה. כן עשויה קבוצת סיגמא להתקשר בעסקאות ו/או להעניק שירותים לחברות הנזכרות במידע או חברות הקשורות אליהן, בין במישרין ובין בעקיפין. אין לעשות שימוש בסקירה זו ללא רשות מפורשת מקבוצת סיגמא והיא אינה מיועדת אלא למי שהומצאה לו על ידי קבוצת סיגמא.