קרנות נאמנות

צוות ההשקעות המקצועי והמנוסה בסיגמא קרנות נאמנות מקבוצת סיגמא קלאריטי מנהל מגוון רחב של קרנות נאמנות, ונותן שירותי הוסטינג למנהלים חיצוניים.

מגוון הקרנות המנוהלות אצלנו כולל: 

קרנות אג"ח בארץ – כללי
• סיגמא (00) אג"ח כללי ללא מניות | 5109871
• סיגמא (0A) אג"ח לפדיון עד 12/2027 | 5125653
• סיגמא (0A)(!) תיק אג"ח ללא מניות | 5120704
• סיגמא (0B) אג"ח ללא מניות | 5138243
• סיגמא (1A) שקלית סולידית + 10% | 5108048
• סיגמא (1B)(!) תיק אג"ח + 10% | 5120720
• סיגמא 10/90 (1B) | 5109004
• סיגמא (2B) 5125661 | 1* 15/85
• סיגמא (2A) אג"ח משולבת+20% | 5113527
• סיגמא (2C) 5124060 | 25/75
• סיגמא (2B) 5136627 | 20/80
• סיגמא (2B) 5123096 | 30/70
• סיגמא (3D) 5133301 | 2* 50/50

קרנות אג"ח בארץ – חברות והמרה
• סיגמא (00) בונד שקלי A ומעלה | 5107321
• סיגמא (00) (!) מודל דירוג פנימי | 5115506
• סיגמא (00) (!) אג"ח חברות | 5108428

קרנות אג"ח בארץ - מדינה
• סיגמא (00) ממשלתי שקלי | 5116041
• סיגמא (0A) אג"ח מדינה עד 5 שנים ללא מניות | 5130612
• סיגמא אג"ח מדינה (0A) | 5101399
• סיגמא (1A) אג"ח מדינה +10% | 5123237
• סיגמא (1A) צמודה פלוס | 5128673
• סיגמא (2B) מדינה + 20% | 5115514

קרנות אג"ח חו"ל
• סיגמא (0D)(!) אג"ח דולר בינלאומי | 5124045

קרנות מנייתיות בארץ
• סיגמא (4B) ת"א 125 מודל ESG ו 5106968
• סיגמא (4C) מניות ישראל | 5120613

קרנות מנייתיות חו"ל
• סיגמא (4D) מניות חו"ל |5113543
• סיגמא (4D) מניות ערך גלובלי | 5101233
• סיגמא (4D) מניות דיבידנד אירופה| 5121868

קרנות גמישות
• סיגמא (4D) גמישה | 5125679

קרן גידור בנאמנות
• סיגמא (2B) לונג/שורט אג"ח – קרן גידור בנאמנות | 1194166
• סיגמא (5E) לונג/ שורט מניות – קרן גידור בנאמנות | 1194158

אין מנהל הקרן מתחייב להשיג תשואה כלשהי לרבות תשואה עודפת. המידע הנמסר אינו מהווה הצעה לרכישת יחידות בקרנות או יעוץ ואינו ניתן על בסיס נתוניו האישיים וצרכיו המיוחדים של המשקיע הפוטנציאלי. הצעת היחידות על פי תשקיף ודיווחים מיידים בתוקף.
הקרנות מנוהלות על ידי "סיגמא קרנות נאמנות בע"מ"

דרגת החשיפה למניות | שיעור החשיפה למניות מהשווי הנקי של נכסי הקרן

0 ללא חשיפה
1 עד 10%
2 עד 30%
3 עד 50%
4 עד 120%
5 עד 200%
6 מעל 200%

דרגת החשיפה למט"ח | שיעור החשיפה למט"ח מהשווי הנקי של נכסי הקרן
0 ללא חשיפה
A עד 10%
B עד 30%
C עד 50%
D עד 120%
E עד 200%
F מעל 200%
מנהל הקרן: סיגמא קרנות נאמנות בע"מ
1 - בתאריך 11.12.2024 שונה שם הקרן, לשעבר "סיגמא (2B) תיק אג"ח+15%".

2 - לקרן קיים יועץ ההשקעות חיצוני – חברת :" פייננשל טראסט השקעות בע"מ ", לפרטים נוספים ראו תשקיף/ דו”חות מיידיים שבתוקף.

בקרן מסוג 3 לצורך תקנות השקעות משותפות בנאמנות (עמלת הפצה), התשס"ו- 2006 -–סימן קריאה בשם הקרן (!) מציין כי על פי מדיניות ההשקעות שלה, עשויה להיווצר בה חשיפה לסיכון
אשראי הנובע מחשיפה לאג"ח שאינן מדורגות בדירוג השקעה (כהגדרתה להלן)
ו/או לאג"ח נטולות זיקה לישראל (למעט אם דירוגן של אג"ח כאמור הינו בדירוג AAil ומעלה או דירוג מקביל לו) (כהגדרתו להלן) או מפעילות בנגזרים עם או באמצעות תאגידים אשר נמנים עם קבוצת סיכון האשראי השניה, או מהפקדת מזומנים ופקדונות אצל תאגידים כאמור, או משווי נייר ערך חוץ שהושאל באמצעות חבר בורסה ישראלי אשר אינו עונה על התנאים הקבועים בקבוצת סיכון האשראי הראשונה (להלן – חשיפה לבנקים וברוקרים), בנסיבות או בשיעורים הבאים:

שיעור כולל של חשיפה לאג"ח שאינן מדורגות בדרוג השקעה ו/או חשיפה לאג"ח נטולות זיקה לישראל (למעט אם דירוגן של אג"ח כאמור הינו בדירוג AAil ומעלה או דירוג מקביל לו) וחשיפה לבנקים וברוקרים עשויה לעלות על שיעור החשיפה המרבי של הקרן למניות, כעולה מפרופיל החשיפה של הקרן;
שיעור החשיפה לבנק או ברוקר מסויים עשויה לעלות על 10% משווי נכסי הקרן ושיעור החשיפה לבנקים וברוקרים עשויה לעלות על 20% משווי נכסי הקרן (והכל ללא קשר לפרופיל החשיפה של הקרן למניות;)

(!) בקרן שאינה מסוג 3 – סימן קריאה בשם הקרן מציין כי על פי מדיניות ההשקעות שלה, עשויה להיווצר בה חשיפה לסיכון אשראי הנובע מחשיפה לאג"ח שאינן מדורגות בדירוג השקעה (כהגדרתה להלן) ו/או לאג"ח נטולות זיקה לישראל (למעט אם דירוגן של אג"ח כאמור הינו בדירוג AAil ומעלה או דירוג מקביל לו) (כהגדרתו להלן) או מפעילות בנגזרים עם או באמצעות תאגידים אשר נמנים עם קבוצת סיכון האשראי השניה או מהפקדת מזומנים ופקדונות אצל תאגידים כאמור, או משווי נייר ערך חוץ שהושאל באמצעות חבר בורסה ישראלי אשר אינו עונה על התנאים הקבועים בקבוצת סיכון האשראי הראשונה (להלן – חשיפה לבנקים וברוקרים), בנסיבות או בשיעורים הבאים:
שיעור כולל של חשיפה לאג"ח שאינן מדורגות בדרוג השקעה /או חשיפה לאג"ח נטולות זיקה לישראל (למעט אם דירוגן של אג"ח כאמור הינו בדירוג AAil ומעלה או דירוג מקביל לו) וחשיפה לבנקים וברוקרים עשויה לעלות על שיעור החשיפה המרבי של הקרן למניות, כעולה מפרופיל החשיפה של הקרן;
שיעור החשיפה לבנקים או לברוקרים עשויה לעלות על 10% משווי נכסי הקרן (ללא קשר לפרופיל החשיפה של הקרן למניות;)

לענין זה, קבוצת סיכון אשראי ראשונה או שניה – כהגדרתה בנספח להוראה למנהלי הקרנות והנאמנים בדבר סיכוני קסטודי וסיכוני אשראי מיום 28.08.2018 ובהתאם להנחיות הדין לעניין זה ככל שתתעדכנה מעת לעת.


"אג"ח שאינו בדירוג השקעה" – אגרת חוב קונצרנית ו/או אג"ח שהנפיקה מדינה שאינה מדינת ישראל, שאינה מדורגת, או שהיא מדורגת בדירוג נמוך מ-(BBB-) או דירוג מקביל לו.
"חברה נטולת זיקה לישראל" – חברה שמתקיימים לגביה כל אלה: אגרות חוב שלה רשומות למסחר בישראל; מקום התאגדותה הוא מחוץ לישראל; ניהול עסקיה מתקיים מחוץ לישראל ומניותיה לא הוצעו לציבור בישראל; לעניין זה יראו חברה שהמנהל הכללי שלה או יו"ר פעיל שלה הוא תושב ישראל, ואשר מרבית חברי הדירקטוריון הם תושבי ישראל, כחברה שניהול עסקיה בישראל. יצוין כי במידה ודירוג אג"ח כאמור הינו בדירוג AAil ומעלה או דירוג מקביל לו, לא תחשב נטולת זיקה לעניין זה.



Disclaimer: אין מנהל הקרן מתחייב להשיג תשואה כלשהי לרבות תשואה עודפת. המידע הנמסר אינו מהווה הצעה לרכישת יחידות בקרנות או ייעוץ ואינו ניתן על בסיס נתוניו האישיים וצרכיו המיוחדים של המשקיע הפוטנציאלי. הצעת היחידות על פי תשקיף ודיווחים מיידים בתוקף.
הקרנות מנוהלות על ידי "סיגמא קרנות נאמנות בע"מ". 
נשמע מעניין?
השאירו פרטים ונחזור אליכם במהרה או חייגו 6278*

"*" אינדוקטור שדות חובה

מה זה ‘Polycrisis’ ואיך זה קשור לשוק המניות?

בתחילת שנות התשעים של המאה העשרים, פירסם פרנסיס פוקויאמה, כלכלן פוליטי, את ספרו 'קץ ההסטוריה והאדם האחרון'. בספר, שיצא לאור לאחר קריסת הגוש הסובייטי, והכה גלים ברחבי העולם, טוען פוקויאמה כי האנושות הגיעה לקץ ההסטוריה מבחינה רעיונית-אידיאולוגית, במובן זה שנגמרו המחלוקות הרעיוניות ויש הסכמה גורפת כי התפיסה הדמוקרטית-הליברלית ושיטת כלכלת-השוק הן הטובות ביותר. התחושה באותה עת היתה כי משם והלאה נזכה לחיות בשלום ובשגשוג גלובלי.  שנות התשעים של המאה העשרים, שהתאפיינו באותה תחושה אופורית, אכן התגלו כעשור טוב. אך בשנים שלאחר מכן, החל מאסון התאומים של ניו-יורק בשנת 2001, ובמיוחד בשנים האחרונות, ניכר כי החלומות על חיים בשלום ושגשוג מתמיד התבדו. יותר מכך, נראה כי נכנסנו לעידן של משברים תכופים. על אלו משברים מדובר? המשבר הפיננסי הגלובלי של 2008. משבר החובות האירופאי של 2011. המשבר הפוליטי במדינות הדמוקרטיות. המלחמה הקרה בין סין לארה"ב. מגפת הקורונה. מלחמת רוסיה-אוקראינה. משבר האקלים. חלקם של משברים אלו קשורים אחד לשני בצורה כזו או אחרת, אך לא כולם לפחות לא באופן משמעותי. בעידן זה, אנו מרגישים, לעיתים, כי אנו מותקפים מכל עבר אנחנו לא מספיקים להתאושש ממכה אחת רק כדי לקבל את הבאה בתור. לתופעה של עידן ריבוי-משברים נתנו שם: ‘Polycrisis’. מקור המושג אמנם בשנות השבעים של המאה העשרים, אך מי שבשנים האחרונות הציגו מחדש והכניסו לשיח הכלכלי-פוליטי הנו אדם טוז, ההסטוריון הכלכלי הבריטי-אמריקאי הבולט.  למשברים השונים, אלו שעברו ואלו העכשויים, יש משמעויות והשלכות מגוונות אך ישנן גם השלכות המשותפות למשברים מסוימים, המתלכדות ביניהן. לדוגמא, משברים שונים מן הרשימה הנ"ל מצביעים לכיוון של עצירה, או לפחות האטה, בתהליך הגלובליזציה. למיטב ידיעתי, אין עדיין אישוש משמעותי בנתונים על קיומה של מגמה כזו אך, אם תסריט זה יתממש, צפויות להיות לו השלכות כלכליות ברורות (בנוסף להשלכות הגאו-פוליטיות, וכד'). לדוגמא - בעשורים האחרונים, הגלובליזציה השפיעה לטובה על רמת האינפלציה בעולם. היכולת לייבא בקלות מוצרים זולים מהמזרח שמרה על רמת המחירים במערב. בתסריט המדובר, אפקט ממתן-אינפלציה זה נחלש, מה שעלול לתרום לסביבת אינפלציה גבוהה יותר. גם השלכות משברים אחרים מצביעים לכיוון זה. אם נימצא בסביבת אינפלציה גבוהה יותר ,יש לכך משמעויות לגבי סביבת הריבית הצפויה.      את התסריטים הללו, יחד עם ההשלכות הפוטנציאליות, יש לקחת בחשבון במסגרת אסטרטגיית ניהול ההשקעות. יש להם משמעותיות רחבות מאופן ניהול מח"מ (משך חיים ממוצע) של תיק אגרות-חוב, דרך בחירת סקטורים בתיק המניות, דרך החשיפה לסחורות, ועד הקצאת הנכסים (Asset Allocation). לדוגמא -- בהקשר של הקצאת הנכסים: בהנתן המצאותנו בסביבה הגאו-פוליטית, הפוליטית והכלכלית הנדונה, הגיוני לצפות שרמות הריבית הגבוהות-החדשות לא תחזורנה במהרה לרמות הנמוכות ששררו בעשורים האחרונים. כמו כן, בעידן של ריבוי משברים, הגיוני לצפות כי נכסי השקעה מסוכנים, כמו מניות, יגלמו פרמיות סיכון נאותה אל מול חלופות חסרות-הסיכון (או בסיכון נמוך, לפחות), כמו אגרות-חוב ממשלתיות. כיום, במכפיל רווח עתידי של 18, מגלם מדד המניות האמריקאי S&P 500 תשואה-רווח (רווח למניה) של 5.5%, בעוד התשואה-לפדיון על אג"ח ממשלתי אמריקאי לעשר שנים הנה 4.5% -- כלומר, פרמיית סיכון של נקודת אחוז בודדת. רמה זו קרובה לרמות הנמוכות ביותר שנצפו בעשרים שנה האחרונות (ראו גרף). יש בהחלט גורמים חיוביים חדשים אשר יתרמו בעתיד לרווחי החברותכאשר הבולט מביניהם הוא ההתפתחויות בתחום הבינה המלאכותית. גולדמן סאקס מעריך כי חידושים אלו יגדילו את הקצב השנתי של צמיחת רווחי חברות מדד S&P 500 בחצי אחוז, מ-4.9% ל-5.4%, בממוצע, בעשרים שנה הקרובות. בהנחה שמקבלים הערכות אלו, יש בכך כדי להצדיק תמחור גבוה יותר למניות החברות. אך, גם אם לוקחים זאת בחשבון, המצאותנו בעידן של ריבוי-משברים יחד עם הסיכונים המיידיים יותר הקשורים בהשפעה הפוטנציאלית של מסע העלאות הריבית האגרסיבי של הבנקים המרכזיים על הכלכלות, מקשות על הצדקת פרמיית סיכון מנייתית נמוכה כל-כך.   

קרא עוד