נוסיף עוד הפחתת ריבית למדורה

נתוני השכר הממוצע לחודש יוני  שפורסמו בשבוע שעבר הראו שבעוד שהשכר הנומינלי עלה ב 2.7%, השכר הריאלי ירד ב־0.6%, מה שממחיש את הכרסום בכוח הקנייה של משקי הבית. מעבר לכך שבשנה האחרונה הרבה יותר קשה לישראלי הממוצע "לסגור את החודש", הנתון הזה מציב אתגר לא מבוטל למשרד האוצר שתחזית הצמיחה שלו  לשנים 2025–2026 התבססה במידה רבה על חזרה לצמיחה מהירה בתוך פרק זמן קצר, שנשענת בעיקר על התאוששות חזקה של הצריכה הפרטית שמהווה כמחצית מהתוצר. נזכיר שבנק ישראל צופה שהצריכה הפרטית תזנק בשנה הבאה ב 7% והאוצר חוזה צמיחה של 5.8%. מן הסתם, אלו הנתונים שמשמשים כבסיס לתקציב של השנה הבאה. על סמך ההנחות האלו, נקבעים יעדי הגרעון, גיוס חוב ועוד. ככל שהתחזיות האלו אינן מתממשות, כך ייאלץ האוצר לבצע התאמות בתקציב, היינו קיצוצים ו/או העלאות מיסים. עכשיו פאוזה קצרה שלאחריה נקשור בין הדברים. בסוף השבוע האחרון פורסם באחד העיתונים הכלכליים ראיון עם מנכ"ל האתר יד 2 בנושא הדיור. מהראיון עולה תמונה עקבית של בלימת הפעילות וירידות מחירים ניכרות: “עצירה בשוק וירידות מחירים דרמטיות — גם בדירות חדשות וגם בדירות יד שנייה… טלטלה שלא הייתה כאן 15 שנה”, עם הערכה להמשך המגמה ב־8–12 החודשים הבאים. בתל אביב למשל נרשמה ירידה ממוצעת של 6.8% מהמחיר המבוקש, לעומת 5.7% בכלל הארץ, וזמן המדף התארך ל־123 ימים לעומת 107 בכלל הארץ…" בהמשך הוא אומר את הדברים הבאים:".. אחרי כמעט 20 שנה של עליות, נראה שהגענו לקצה גבול היכולת לשלם, במיוחד על רקע יוקר המחיה ושחיקת כוח הקנייה. כאשר מחירי דירות יורדים והזמן למכירה מתארך, משקי הבית נוטים להיזהר יותר בהוצאות, בין אם בשל פגיעה בתחושת העושר ובין אם בגלל אי־ודאות לגבי שווי הנכס הממונף ביותר שלהם. זו פגיעה כפולה בביקוש: גם דרך הנטל המימוני בריבית גבוהה וגם דרך פסיכולוגיית הצרכן".

החיבור בין שני הכוחות, ירידה בשכר הריאלי ותיקון מחירים בדיור דוחף להאטה בצריכה הפרטית בדיוק במקום שבו תחזיות האוצר מניחות האצה. משפחה שהכנסתה הריאלית נשחקה מתקשה לשמר רמת צריכה, ובוודאי לדחוף קדימה רכישות "גדולות" (מוצרי בני־קיימא, שדרוגי דיור). במקביל, ירידת מחירי הדירות מכווצת את הביטחונות ואת תחושת העושר ומקטינה את הנכונות לקחת אשראי צרכני. כל אלו מעלים את הספק שתרחיש הצמיחה (והצריכה) של האוצר יתממש במלואו. ויש עוד משהו, עזה. ערב הכניסה המחודשת לעזה עולות שאלות לגבי היום שאחרי. בתום המבצע ובהנחה סבירה שעזה נכבשת במלואה, צה"ל יידרש להישאר שם לפרק זמן שאינו ידוע עד אשר יוסכם על מי שייקח אחריות אזרחית במקום. זה דורש אנשים וכסף. כסף שכרגע אינו מתוקצב. בסביבה של סיכון לצמיחה נמוכה מן הצפוי וגירעון גבוה מן המתוכנן, בנק ישראל יתקשה להצדיק הורדת ריבית, במיוחד אם השווקים ידרשו פרמיית סיכון גבוהה יותר על חוב ממשלתי והלחץ האינפלציוני (בעיקר מצד הוצאות ביטחון) נמשך. כל זה מעלה את רמת אי הוודאות במשק. וכשזו עולה, סביר להניח שהריבית לא תשתנה וכלל אין זה משנה שהריבית בארה"ב יורדת, מהסיבה הפשוטה שהסיכון במשק הישראלי גבוה מזה של השוק האמריקאי. הנחות הבסיס לתקציב 2026 חייב להביא בחשבון שהשכר הריאלי נשחק ושוק הדיור נמצא עדיין בעיצומו של תיקון, מה שיגרום להיחלשות של הצריכה הפרטית. הפחתת ריבית לא תסייע, אלא עלולה אפילו לפגוע כל עוד הממשלה לא ביצעה התאמות תקציביות. מי שלא מאמין מוזמן לבדוק מה קרה בסוף 2001 כאשר הנגיד דאז, דוד קליין הפחית את הריבית ב 2% בתמורה להבטחה של שר האוצר, סילבן שלום למדיניות פיסקלית מהדקת. הריבית ירדה אבל הקיצוצים לא בוצעו והאינפלציה זינקה. אמירתו של שר האוצר בשבוע שעבר לפיה אם הריבית לא תרד, הוא יפחית מיסים היא חסרת אחריות ובוודאי שאינה תורמת לביטחונם של המשקיעים. השוק דורש ודאות. בין שזו כלכלית ובין שזו גיאו פוליטית. עד שהוא לא יקבל את זה, פרמיית הסיכון לא תרד וכמובן שגם הריבית לא תשתנה.

עם פרסום נתוני התעסוקה ביום שישי, ניתן האות ל"חגיגת הפחתת הריבית הראשונה השנה". הנתונים הצביעו על היחלשות משמעותית של שוק התעסוקה והפד אשר אחד משני המנדטים שלו הוא תעסוקה (השני הוא אינפלציה כמובן), צפוי להפחית את הריבית בישיבתו הקרובה בספטמבר. עד הישיבה הקרובה יתפרסמו נתוני האינפלציה לחודש אוגוסט והעדכון השנתי של נתוני התעסוקה שעשויים לסמן לשוק באם תהיה זו הפחתה בודדת או שמא זהו תחילתו של תהליך. כמה דברים שיש לתת עליהם את הדעת בהקשר של נתוני התעסוקה. הראשון הוא שסימני ההאטה התגברו במיוחד מאז מאי, לאחר הכרזת על העלאת מכסים נרחבת. בשל העלייה באי הוודאות, עסקים רבים אותתו על הקפאת השקעות וגיוסים. יש להכיר בכך שהמכסים הם מס על הצרכן האמריקאי. בגרף שמצורף למטה ניתן לראות ששיעור המס כאחוז מהתוצר זינק באפריל ל 18.4% בהשוואה לשיעור ממוצע של כ 17.5%. וזה היה באפריל, עוד בטרם הוטלו כל המכסים. מכסים הם מיסים שמשמרים תעשיות שאינן יעילות (כמו ייצור מכוניות למשל) שגורמות לאלוקציה לא יעילה של המקורות שאחת התוצאות שלה היא עלייה באבטלה.

בנוסף, לא ברורה עדיין השפעתם של גורמים מצננים כמו הידוק מדיניות ההגירה שהקטינה את כוח העבודה והקיצוצים המסיביים במגזר הציבורי. ויש גם את השפעת הבינה המלאכותית. בשבוע שעבר אמר נשיא ענקית התוכנה, סיילספורס (SALESFORCE)  שהחברה קיצצה 4,000 משרות שאת מלאכתן עושה כעת הבינה המלאכותית. זה בצד של התעסוקה. במקביל, יש לזכור שנתוני האינפלציה האחרונים הראו שזו שבה לעלות, מה שכמובן מעלה את הסיכון שזו תואץ אם הריבית תופחת.

השוק קיבל "בחום" את נתוני התעסוקה והעלה את ההסתברות להפחתות ריבית נוספות עד סוף השנה. אבל מצד שני התעלם מכך שזהו רק צד אחד של המשוואה. בצד השני קיימים עדיין אתגרים לא מבוטלים. אם הפד יוריד את הריבית באופן דרסטי כפי שטראמפ רוצה, צפו לעליית תשואות ולא לירידה.

ועוד משהו לסיום: האם לאור נתוני התעסוקה באוגוסט שהיו חלשים בהשוואה לחודש הקודם, ראש הלמ"ס האמריקאי החדש צריך לחשוש למשרתו?

נכתב על ידי :

עידן אזולאי, מנהל השקעות ראשי

סיגמא בית השקעות

סיגמא ניהול תיקים בע"מ ו/או חברות קשורות אליה (להלן: "קבוצת סיגמא") עוסקת בעצמה ו/או באמצעות חברות קשורות בפעילויות בשוק ההון ומשכך הינה תאגיד קשור לגופים המוסדיים ו/או למשווקים על ידם: סיגמא קרנות נאמנות בע"מ, סיגמא תכנון פיננסי סוכנות לביטוח פנסיוני (2011) בע"מ, סיגמא פרמיום בע"מ ו-קלאריטי קפיטל קיי סי פי אס בע"מ. מסמך זה, לרבות הסקירה, המידע, הנתונים, ידיעות, ניתוחים, הערכות, דעות, תחזיות, טקסט ו/או תמונות המתפרסמים בו (להלן: "המידע" או "הסקירה" לפי העניין) מסופקים כשירות לקוראים. אין בסקירה זו אלא הבעת דעה בלבד מתוך מטרת הבאת מידע כללי המתבסס על הידוע ביום פרסום הסקירה הגלוי והציבורי ו/או מקורות מידע אחרים אשר בעיני כותבי הסקירה ניתן להתייחס אליהם כאמינים אך המידע לא אומת בדרך עצמאית על ידי עורכי הסקירה ומשכך לא ניתן להיות ערבים לדיוק הפרטים שנכללו בה ו/או לשלמותה ובכלל זה לא ניתן להתחייב שבמידע לא יכללו טעויות או שגיאות ויש לראות את הדברים הכתובים באופן מתאים וכמובן בכפוף לשינויים שחלו בזמן ממועד עריכת הסקירה ובכל מקרה אינה מהווה תחליף למידע המופיע בתשקיפי ההנפקה של הנכסים הרלוונטיים ו/או בדיווחים הנוגעים אליהם מכל מין סוג שהוא. מבלי לגרוע מכלליות האמור, המידע ו/או מצב השוק ו/או האנליזות עשויים להשתנות ואין לראות במידע ו/או בסקירה כשלמים וכממצים, ובין השאר, בקשר לכל ההיבטים הנוגעים לני"ע ו/או לנכסים פיננסיים כלליים ו/או ספציפיים המוזכרים בו, במישרין ו/או בעקיפין ו/או על דרך ההפניה ואין לראות במידע המלצה או תחליף לשיקול דעתו של הקורא, או הצעה, או הזמנה לקבלת הצעות, או שיווק השקעות, בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא, לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות ו/או עסקאות כלשהן ואין לראות בה כייעוץ בדבר כדאיות ההשקעה ו/או כהצעה או כשידול, במישרין ו/או בעקיפין, ובכלל זה לעניין רכישת יחידות השתתפות של קרנות נאמנות בניהולו של מנהל הקרן מקבוצת סיגמא לרבות באמצעות התייעצות עם יועצים חיצוניים ובכלל זה יועץ השקעות מוסמך ויועץ מס. מבלי לגרוע מן האמור, ולמען הסר ספק, הנכסים המוזכרים בסקירה עשויים שלא להתאים לקורא הסקירה ומודגש שהסקירה אינה מביאה בחשבון את מטרות ההשקעה, המצב הכלכלי והצרכים הייחודיים של כל משקיע. קבוצת סיגמא אינה מחויבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים ו/או עדכונים במידע ו/או בסקירה מראש או בדיעבד. קבוצת סיגמא לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד, ישיר או נסיבתי, הנובע מהסתמכות על המידע, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי הקורא או המשתמש. קבוצת סיגמא ו/או בעלי שליטה ו/או בעלי עניין במי מהם ו/או מי מטעם כל אלה, עשויים בהתאם למגבלות החוק, עבור עצמה ו/או עבור לקוחותיה ו/או באופן אחר, להחזיק, למכור, לרכוש ו/או להתעניין מעת לעת במידע ו/או במסחר הקשור לניירות ערך ו/או לנכסים לרבות הנכסים הפיננסיים הנזכרים במסמך זה בצורה ישירה ועקיפה. כן עשויה קבוצת סיגמא להתקשר בעסקאות ו/או להעניק שירותים לחברות הנזכרות במידע או חברות הקשורות אליהן, בין במישרין ובין בעקיפין. אין לעשות שימוש בסקירה זו ללא רשות מפורשת מקבוצת סיגמא והיא אינה מיועדת אלא למי שהומצאה לו על ידי קבוצת סיגמא.