מתמעטות הסיבות להורדת ריבית בארה"ב
מאמר מקצועי מאת ערן פלג, יועץ פיננסי ויו"ר קלראיטי קפיטל ניהול עושר מקבוצת סיגמא-קלאריטי
ביום ששי האחרון פורסם דו"ח תעסוקה חזק בארה"ב: מספר המשרות זינק ב-303,000, צמיחה חיובית זה חודש 39 ברציפות, ושיעור האבטלה נסוג ל-3.8%. מזה כמה חודשים שכל השחקנים מצפים לתחילת תהליך הורדת ריבית בארה"ב. בפועל, הסיבות להורדת ריבית בזמן הקרוב, ואולי אף בשנת 2024 בכללותה, הולכות ומתמעטות. בניגוד לצפיות המוקדמות יותר, הצמיחה לא מאטה, ואולי אף מתגברת. רמת האינפלציה ירדה, אך קצב התמתנותה נבלם במידת מה והיא טרם הגיעה ליעד הבנק המרכזי.
מלבד דו"ח התעסוקה החזק, ישנם נתונים אחרים המצביעים אף על אפשרות של האצה מסוימת בפעילות הכלכלית: לדוגמא, מדד מנהלי הרכש במגזר התעשייה ISM Manufacturing עלה ל-50.3 במרץ, מעבר לצפיות השוק, מה שסימן את ההתרחבות הראשונה במגזר מחזורי זה אחרי 16 חודשים בהם שהה המדד בתחום ההתכווצות בפעילות. בסקר נרשמו מגמות חיוביות בביקושים כאשר מדדי ההזמנות החדשות, הן ממקורות מקומיים והן מהזמנות מחו"ל, עוברים להתרחבות. דרך אגב, גם מדד הגלובלי של מנהלי רכש במגזר התעשיה עלה בחודשים האחרונים וחצה את קו ה-50.0. בגזרת האינפלציה, לאחר שזו כבר הגיעה ל-6.6% בשנת 2022, מדד אינפלציית-הליבה (Core-CPI) עלה בפברואר ב-3.8%. מדד Core-PCE נראה טוב יותר ברמת 2.8%. אך קצב האינפלציה החודשי בתקופה האחרונה מצביע על אפשרות של האצה מחודשת במדד. ובכל מקרה, כל זאת, אל מול יעד של אינפלציה ממוצעת של 2%.
עוד מתחילת השנה, הפד האמריקאי מתמיד בתחזיתו לשלוש הורדות ריבית השנה. למרות זאת, בתחילת 2024, ציפו המשקיעים לשש הורדות. בינתיים, צפיות השוק התמתנו – וכיום מדברים על 2-3 הורדות החל מיולי. אבל כבר לפני מספר שבועות, העלה הכלכלן הראשי של אפולו, טורסטן סלוק, את האפשרות כי ייתכן ובכלל לא נראה הורדות ריבית השנה. בשבוע האחרון, העיר ניל קשקרי, נשיא הפד של מיניאפוליס, כי תסריט הבסיס שלו הוא לשתי הורדות השנה — אך הוסיף כי כרגע נראה כי ההתקדמות בירידת האינפלציה נבלמה, ואם מגמה זו תימשך, ייתכן והפד לא יידרש כלל להורדת ריבית בשנת הנוכחית.
מהן המשמעויות של אי-הורדת הריבית? כבר לפני מספר שבועות, כתבתי כי שוק המניות ונכסים מוטי-צמיחה אחרים נהיו לאחרונה פחות רגישים לצפיות לגבי הריבית. ראינו שוב הדגמה של העניין ביום ששי לאחר פרסום דו"ח התעסוקה החזק – הפרסום הביא לעלייה בתשואות-לפדיון של אגרות-החוב (האגרת הממשלתית האמריקאית לעשר שנים עלתה ל-4.40%) אך שוק המניות טס למעלה (מדד S&P 500 עלה 1.1%). כלומר, כל עוד יש התקדמות בצמיחה, ועל כן ככל הנראה גם ברווחי החברות, שוק המניות יכול להתמודד עם השינוי (כוכבית קטנה: תסריט בו האינפלציה תואץ באופן שיכריח את הפד להעלות מחדש את הריבית יהיה כבר בעייתי יותר). מה שכן, השארת הריבית על כנה יכולה לפגוע, במידה כזו או אחרת, באפיקי השקעה מוטי-ריבית. לדוגמא, היא יכולה להאריך את הסבל בעולם הנדל"ן הנמצא תחת לחץ בגלל העליה המשמעותית בעלויות המימון בשנתיים האחרונות.
בהיותו הבנק המרכזי המוביל בעולם, לאי-הורדת הריבית בארה"ב יש השלכות לגבי כיוון הריבית במקומות אחרים (כולל, בישראל). אין זה אומר שבנקים מרכזיים אחרים, באזורים/מדינות בהן הפעילות הכלכלית חלשה יותר, כמו באירופה, לא יכולים לנוע קדימה עם הורדת הריבית אצלם – אם כי, סביר להניח כי יעשו זאת בקצב איטי יותר מאשר במצב בו הפד היה מוביל את המהלך הגלובלי. ראינו כבר יריית פתיחה בכיוון זה כאשר הבנק המרכזי בשוויץ הוריד במפתיע את הריבית לפני מספר שבועות. אם תסריט זה יתממש, ונראה התרחבות בפער הריביות בין ארה"ב לאירופה, הוא יכול לתמוך בערך הדולר האמריקאי בעולם.