העולם זז

בזמן שהמשקיעים בעולם עסוקים בתחזיות על כיוונה של הריבית, יעדי אינפלציה ושאר אירועים שוטפים, העולם חווה שינויים טקטוניים. שינויים אלו אמנם זוכים לבולטות בכותרות, אולם לעיתים דומה שמדד מחירים מסויים או דו"ח כספי של חברה גדולה זוכים לתשומת לב רבה יותר מהתזוזות הגיאו פוליטיות. מוקדי הכוח בעולם מתעצבים מחדש, כשברקע עולות מתיחויות בין מעצמות ותמורות בסדר העולמי. בפסגת ארגון שנגחאי (SCO) שנערכה לפני כמה ימים ובה השתתפו סין, רוסיה והודו חלה התקרבות חסרת תקדים בין המשתתפות. נשיא סין שי ג’ינפינג קרא בכנס ל"סדר ביטחוני וכלכלי חדש" המיטיב עם ה”דרום הגלובלי”, מה שמתפרש כמסר ישיר נגד הגמוניית ארה”ב. שלושת מנהיגי המדינות אף הצטלמו צועדים יד ביד, כסמל לסולידריות שלהם מול הלחץ האמריקאי. המתיחות בין וושינגטון לניו דלהי תחת ממשל טראמפ תרמה לחיבוק הזה. טראמפ הטיל מכסי ענק של 50% על ייבוא מהודו (25% מתוכם כעונש על רכישת נפט מרוסיה), מהלך חסר תקדים המאיים על יחסי הסחר בין ארה"ב לאחת משותפות הסחר החשובות שלה. צעד זה דחף את הודו לקרב אל רוסיה ואף לסין, עד כדי שפל חסר תקדים באמון בין הודו לארה"ב. עבור סין ורוסיה, שיתוף הפעולה ההדוק הפך לציר מרכזי: פוטין שיבח בפסגה את ה“SCO” כחלופה ל”מודלים היורו-אטלנטיים”, עם מעבר לסליקה במטבעות לאומיים וחזון לבנק פיתוח חדש, מה שמהווה חלק ממאמץ לעקוף את הדולר ואת כוח הסנקציות האמריקאיות. מהלכים אלה ממחישים רצון משותף של בייג’ינג, מוסקבה וניו דלהי לקדם סדר עולמי רב-קוטבי, במיוחד לנוכח מדיניות הסחר התוקפנית של טראמפ, שלדברי שי רק הגבירה אצלן את הדחף לשתף פעולה. במקביל להתלכדות המעצמות באסיה, רוסיה ממשיכה לערער את היציבות בגבול נאט"ו באירופה. אירוע חסר תקדים אירע בשבוע שעבר כאשר מל”טי תקיפה רוסים חדרו למרחב האווירי של פולין ויורטו בירי על ידי פולין בסיוע מטוסי קרב של בעלות בריתה, מה שהוביל לחשש כבד מהסלמה ישירה בין רוסיה לנאט"ו. ניסיונות ההתגרות של מוסקבה, מפלישה לאוקראינה ועד לשליחת כטב"מים לשמי פולין, מדגישים את המאמץ הרוסי לערער את לכידות המערב. התוצאה היא מתיחות מוגברת בגבול המזרחי של אירופה, ודאגה גוברת במדינות הבלטיות ובפולין מהסלמות נוספות. העולם צועד לכיוון סדר עולמי חדש. מצד אחד גוש מערבי בהובלת ארה"ב ובעלות בריתה בנאט״ו, ומנגד גוש בהובלת סין ורוסיה עם תמיכת מעצמות אזוריות כמו הודו. שחיקת ההשפעה האמריקאית והתחזקות מעמד ה"דרום הגלובלי" מביאות לשינויים בכללי המשחק, מארגונים חלופיים כמו BRICS ו-SCO המגבירים פעילות, ועד ניסיונות להציב מנגנונים פיננסיים עצמאיים שיצמצמו תלות בדולר. מבחינה כלכלית, המתחים והמלחמות האזוריות יוצרים אי-ודאות שמטלטלת את השווקים. הסלמת הסיכונים הגיאופוליטיים תורמת לאינפלציה גלובלית גבוהה מהרגיל ולתנודתיות בשוקי ההון. באירופה, לדוגמה, המשבר באוקראינה והנתק מרוסיה חוללו זעזועי אנרגיה, צמצום אספקת הגז הרוסי העלה מחירים ופגע בתעשיות עתירות אנרגיה. במקביל, רוסיה כיוונה את יצוא הנפט שלה מזרחה לסין והודו (הקונות העיקריות של נפט רוסי כיום), ובכך שימרה הכנסות וצברה השפעה כלכלית אצל מעצמות מתפתחות.

ריי דליו, מייסד קרן הגידור הגדולה בעולם, ברידג’ווטר, מתריע כבר מזה זמן רב כי אנו בעיצומו של שינוי מחזורי גדול בסדר העולמי, תהליך המזכיר תקופות סוערות בהיסטוריה כמו שנות ה-30 של המאה ה-20. דליו מצביע על כך שמדדי אי-היציבות הגלובליים שוברים שיאים ובמקביל, בתוך ארה"ב ובחלק הולך וגדל של מדינות המערב עצמה גואים הקיטובים הפוליטיים והחברתיים. שילוב של מתחים פנימיים וחיצוניים מעמיד את הסדר האמריקאי ואת ההגמוניה שלה תחת איום. דליו מדגיש שארה"ב עדיין הכלכלה הגדולה והחזקה בעולם, אך נחלשת בהדרגה, בעוד סין עם צמיחה מהירה, תעשייה וטכנולוגיה מתפתחות וצבא גדל  סוגרת פערים. לפי דליו, העולם כבר נכנס למצב של “התגוששות מעצמות”, בו העלייה החדה בעימותים, בין אם במלחמות פרוקסי כמו אוקראינה ועזה או במתיחות ישירה סביב טייוואן ופולין, מאותתת על מאבק על סדר עולמי חדש. זו מציאות המאופיינת גם בהצטברות חובות שיא בכל הכלכלות הגדולות מאז מלחמת העולם השנייה, מה שעלול להגביל את יכולת המדינות להגיב למשברים. צרפת, למשל חווה אי יציבות פוליטית לאחר שבשלוש השנים האחרונות התחלפה שם הממשלה חמש פעמים (!!!) לאחר שאף אחת מהן לא הצליחה ליישם מדיניות פיסקלית מרסנת בעקבות עלייה ברמת החוב לשיעור יחס חוב – תוצר של 115%, הרמה הגבוהה ביותר בעת המודרנית. כתבנו לא מעט על הנושא של העלייה החדה ברמת החוב בעיקר בעולם המערבי. מדברים על זה הרבה אבל פועלים מעט, הן בקרב הממשלות והן בשווקים. נתוני הגרעון של ארה"ב לחודש אוגוסט שפורסמו ביום שישי ממחישים היטב את החשיבות של הנושא. התקבולים של ממשלת ארה"ב עמדו בחודש אוגוסט על 344 מיליארד דולר בעוד שההוצאות על 689 מיליארד דולר, מה שיצר גרעון של 345 מיליארד דולר, אחד הגבוהים אי פעם. מתוך הגרף שמצורף למטה ניתן לראות שני דברים בולטים. הראשון שתשלומי הריבית היו סעיף ההוצאה השלישי בגובהו (93 מ') אחרי ההוצאה לבריאות וביטוח לאומי. במקביל, היקף המכסים שנגבו הוא כ 30 מיליארד דולר שהם כ 4.3% מההוצאה הממשלתית. בשפה פשוטה, קיים יחס הפוך בין ה"רעש" שמייצרת מדיניות המכסים לעומת ההשפעה האמיתית שלה על הגרעון. עם זאת, אין ספק שמדיניות הסחר של טראמפ משפיעה מאוד על יחסי הסחר בעולם. הניסיון לקבוע כללי סחר בינלאומי הם חלק מאותה מגמה של שינוי מבני גלובלי, הפעם מצידה של ארה"ב.

בתמונה המורכבת הזו, ישנם מגזרים ותעשיות שירוויחו מהשינויים ואחרים שייפגעו. תהליכי ההתנתקות והמתיחות הבינלאומית כבר הביאו להאצה בהוצאות הביטחון ברחבי העולם, ובמיוחד באירופה: בעקבות המלחמה באוקראינה, נאט"ו עדכנה את יעדיה התקציביים ופתחו עידן חדש של התחמשות. יעד ה-2% תוצר לביטחון הפך מינימום, ומדינות אירופה שואפות להגיע ל-3%-4% תוצר לשנה עבור צבאותיה. ההתחמשות הזו יוצרת הזדמנויות כלכליות אדירות לתעשיות הביטחוניות שנהנות מביקושים חסרי תקדים. תחומי הסייבר והטכנולוגיות הצבאיות המתקדמות זוכים לתקציבי עתק כחלק מהפקת לקחי המלחמות המודרניות. במקביל, צורכי האנרגיה הגדלים והשאיפה ל"היגמל" מהגז והנפט הרוסי, תומכים בתעשיית האנרגיה המתחדשת בעיקר באירופה שמשקיעה בענף הזה סכומי עתק בהאצת מתקני רוח ושמש מתוך שאיפה לחוסן אנרגטי. במקביל, האמריקאים מסבסדים ייצור שבבים וטכנולוגיה מקומית כדי להפחית תלות בסין. התהליכים הללו מיטיבים עם תעשיות חדשנות מקומיות, אך פוגעים בענקים גלובליים שהסתמכו על סחר חופשי, מה שגורם למשל לענקיות הטכנולוגיה האמריקאיות לאבד גישה לשוק הסיני ולחפש בשווקים חלופיים.

דווקא בתוך הטלטלה הגלובלית, ישראל מוצאת הזדמנויות למנף את כישוריה ויתרונותיה היחסיים. ההתחמשות המערבית מול רוסיה הביאה לעסקאות ענק לתעשיות הביטחון הישראליות: גרמניה למשל חתמה על רכש סוללות "חץ 3" בהיקף כמעט 4 מיליארד אירו,  כחלק מהתעצמותה נגד איום טילי רוסיה. עסקה זו, הממומנת מקרן חירום שהקצתה גרמניה לאחר הפלישה לאוקראינה, מדגימה כיצד משבר הביטחון האירופי מתורגם לרווח ישראלי. בנוסף, ישראל נהנתה מעלייה בדרישה לטכנולוגיותיה הצבאיות (כטב"מים, מערכות הגנה אווירית, סייבר התקפי) מצד מדינות המבקשות להתחמש לנוכח איומי איראן, שלוחות רוסיה ואף סין. גם מבחינה אנרגטית ישראל הרוויחה: מצוקת הגז של אירופה עקב הסנקציות על מוסקבה האיצה פיתוח תשתיות יצוא במזרח הים התיכון. הגז הישראלי, שבעבר יועד רובו לשוק המקומי ולשכנותיה, הפך למבוקש ומשמש כגורם בעל חשיבות אסטרטגית רבה בעיקר ביחסים עם ירדן ומצרים.

בסיכומו של עניין, המערכת הגלובלית מציגה שילוב של מתחים גיאופוליטיים, חובות ציבוריים גבוהים ואינפלציה מבנית. ההתחזקות של הציר סין־רוסיה־הודו, בצד מדיניות מכסים אגרסיבית של ארה"ב, מזרזת מעבר לעולם רב־קוטבי שבו הסחר מתפצל לגושים יריבים. לכך מצטרפים מהלכים צבאיים כמו חדירת כטב"מים רוסיים לשמי פולין, שמחדדים את הסיכון להסלמה אזורית שתגלוש לעימות רחב. במקביל, החוב הציבורי חוצה שיאים היסטוריים: ארה"ב מתקרבת ל־130% חוב־תוצר, אירופה ויפן לא הרחק מאחור. המשמעות היא גידול בצורך בגיוסי חוב, שמייצר לחץ מתמשך לעליית תשואות. המשקיע שאומר ש"החוב עולה כבר הרבה זמן ולא קרה כלום", מוזמן לשאול את עצמו כיצד דווקא עכשיו מחיר הזהב זינק?

מה קרה שלאחר שנים רבות שבהן מחיר הזהב לא זז, לפתע הוא הופך להיות אחד מאפיקי ההשקעה הטובים ביותר בשווקים? האם יתכן שזה קורה בגלל שהמשקיעים אוגרים נכס (שאינו מניב) כדי לשמר את ערך הכסף לכל צרה שתבוא? ואולי זה קורה בגלל שסין וחברותיה לגוש דוחפות לשינוי במערכת העברת הכספים העולמית ולכן היא מצטיידת בזהב על חשבון אחזקה באגרות החוב של ארה"ב? זאת לאחר שהיא הקטינה את חלקה בשוק האג"ח האמריקאי בשנים האחרונות בחצי. התמונה הכוללת היא של עולם שבו חוסר הוודאות הפך לנורמה ומהווה אלמנט קבוע במכלול השיקולים בניהול ההשקעות. זה מחייב אותנו להתמקד בסקטורים שייהנו מהתהפוכות הללו כמו שבבים, אנרגיה חליפית ותעשייה בטחונית לצד הקטנת סיכון בתיק האג"ח הן בחלק הקונצרני (שבו המרווחים נמצאים כיום בשפל) והן בממשלתי שבו התשואות בטווחים הארוכים אינן מפצות על הסיכון.

נכתב על ידי :

עידן אזולאי, מנהל השקעות ראשי

סיגמא בית השקעות

סיגמא ניהול תיקים בע"מ ו/או חברות קשורות אליה (להלן: "קבוצת סיגמא") עוסקת בעצמה ו/או באמצעות חברות קשורות בפעילויות בשוק ההון ומשכך הינה תאגיד קשור לגופים המוסדיים ו/או למשווקים על ידם: סיגמא קרנות נאמנות בע"מ, סיגמא תכנון פיננסי סוכנות לביטוח פנסיוני (2011) בע"מ, סיגמא פרמיום בע"מ ו-קלאריטי קפיטל קיי סי פי אס בע"מ. מסמך זה, לרבות הסקירה, המידע, הנתונים, ידיעות, ניתוחים, הערכות, דעות, תחזיות, טקסט ו/או תמונות המתפרסמים בו (להלן: "המידע" או "הסקירה" לפי העניין) מסופקים כשירות לקוראים. אין בסקירה זו אלא הבעת דעה בלבד מתוך מטרת הבאת מידע כללי המתבסס על הידוע ביום פרסום הסקירה הגלוי והציבורי ו/או מקורות מידע אחרים אשר בעיני כותבי הסקירה ניתן להתייחס אליהם כאמינים אך המידע לא אומת בדרך עצמאית על ידי עורכי הסקירה ומשכך לא ניתן להיות ערבים לדיוק הפרטים שנכללו בה ו/או לשלמותה ובכלל זה לא ניתן להתחייב שבמידע לא יכללו טעויות או שגיאות ויש לראות את הדברים הכתובים באופן מתאים וכמובן בכפוף לשינויים שחלו בזמן ממועד עריכת הסקירה ובכל מקרה אינה מהווה תחליף למידע המופיע בתשקיפי ההנפקה של הנכסים הרלוונטיים ו/או בדיווחים הנוגעים אליהם מכל מין סוג שהוא. מבלי לגרוע מכלליות האמור, המידע ו/או מצב השוק ו/או האנליזות עשויים להשתנות ואין לראות במידע ו/או בסקירה כשלמים וכממצים, ובין השאר, בקשר לכל ההיבטים הנוגעים לני"ע ו/או לנכסים פיננסיים כלליים ו/או ספציפיים המוזכרים בו, במישרין ו/או בעקיפין ו/או על דרך ההפניה ואין לראות במידע המלצה או תחליף לשיקול דעתו של הקורא, או הצעה, או הזמנה לקבלת הצעות, או שיווק השקעות, בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא, לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות ו/או עסקאות כלשהן ואין לראות בה כייעוץ בדבר כדאיות ההשקעה ו/או כהצעה או כשידול, במישרין ו/או בעקיפין, ובכלל זה לעניין רכישת יחידות השתתפות של קרנות נאמנות בניהולו של מנהל הקרן מקבוצת סיגמא לרבות באמצעות התייעצות עם יועצים חיצוניים ובכלל זה יועץ השקעות מוסמך ויועץ מס. מבלי לגרוע מן האמור, ולמען הסר ספק, הנכסים המוזכרים בסקירה עשויים שלא להתאים לקורא הסקירה ומודגש שהסקירה אינה מביאה בחשבון את מטרות ההשקעה, המצב הכלכלי והצרכים הייחודיים של כל משקיע. קבוצת סיגמא אינה מחויבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים ו/או עדכונים במידע ו/או בסקירה מראש או בדיעבד. קבוצת סיגמא לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד, ישיר או נסיבתי, הנובע מהסתמכות על המידע, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי הקורא או המשתמש. קבוצת סיגמא ו/או בעלי שליטה ו/או בעלי עניין במי מהם ו/או מי מטעם כל אלה, עשויים בהתאם למגבלות החוק, עבור עצמה ו/או עבור לקוחותיה ו/או באופן אחר, להחזיק, למכור, לרכוש ו/או להתעניין מעת לעת במידע ו/או במסחר הקשור לניירות ערך ו/או לנכסים לרבות הנכסים הפיננסיים הנזכרים במסמך זה בצורה ישירה ועקיפה. כן עשויה קבוצת סיגמא להתקשר בעסקאות ו/או להעניק שירותים לחברות הנזכרות במידע או חברות הקשורות אליהן, בין במישרין ובין בעקיפין. אין לעשות שימוש בסקירה זו ללא רשות מפורשת מקבוצת סיגמא והיא אינה מיועדת אלא למי שהומצאה לו על ידי קבוצת סיגמא.